קונסטנטין יון פארחון (15 באוקטובר 1874, 9 באוגוסט 1969) היה רופא, מדען ופוליטיקאי רומני. הוא חקר אנדוקרינולוגיה (התחום שעוסק בהורמונים, חומרים כימיים שהגוף מייצר) והשלים את לימודיו באוניברסיטת בוקרשט. נולד בקמפולונג מוסצ'ל, במחוז ארג'ש.
בעת הנעורים הושפע מרעיונות קרל מרקס. ב-1919 היה אחד ממייסדי מפלגת העבודה הרומנית, שהייתה פלג של מפלגת האיכרים. מאוחר יותר הוא וקבוצת תומכיו עזבו והצטרפו למפלגה הקומוניסטית הרומנית. יש הטוענים שהוא הסתייג מהשתתפות רומניה במלחמת העולם השנייה לצד מדינות הציר.
לאחר הדחתו של המלך מיכאי ב-30 בדצמבר 1947 הוכרזה רומניה כרפובליקה עממית. בתחילה עמדו בראש המדינה חמישה נציגים, ופאρχון נבחר לאחד מהם. מ-13 באפריל 1948 שימש כיושב ראש נשיאות האספה הלאומית הגדולה, תפקיד המקביל לראש מדינה אך ברובו סמלי וייצוגי. ב־12 ביוני 1952 התפטר וחזר למחקר המדעי, בו הקדיש את שנותיו האחרונות.
קונסטנטין פארחון נולד ב-1874 ונפטר ב-1969. הוא היה רופא ועבד כחוקר. הוא חקר אנדוקרינולוגיה. זה אומר: חקר הורמונים. הורמונים הם חומרים שהגוף מייצר.
הוא נולד בקמפולונג מוסצ'ל ולמד באוניברסיטת בוקרשט. כשהיה צעיר, ההשקפה שלו הושפעה מרעיונות של מרקס. ב-1919 עזר להקים מפלגה שהתפצלה ממפלגת האיכרים. אחר כך הצטרף למפלגה הקומוניסטית.
לאחר הסרת המלוכה ב-1947, פארחון היה אחד מהמנהיגים שהובילו את המדינה. מ-1948 ועד 1952 הוא שימש כיושב ראש הנשיאות, תפקיד כמו נשיא. הוא היה בעיקר נציגי ולא שלט בכול הדברים. אחרי 1952 הוא התפטר וחזר לעשות מחקר מדעי.
תגובות גולשים