מריה קונסטנצה ססיליה יוספה יוהנה אלויזיה מוצרט (5 בינואר 1762, 6 במרץ 1842) נולדה בעיירה צל אם ויזנטל שבדרום־מערב גרמניה. משפחתה, משפחת ובר, הייתה מוזיקלית: האב עבד כנגן קונטרבסיסט ומעתיק מוזיקלי, ואחיה למחצה היה אביו של המלחין קרל מריה פון ובר. קונסטנצה גדלה יחד עם שלוש אחיות שהוכשרו כזמרות, וחלק מהן פיתחו קריירה בולטת.
בשנות נעוריה התגוררה המשפחה במנהיים, מרכז תרבותי חשוב. מוצרט, שביקר שם ב־1777, הכיר את המשפחה. בתחילה הוא חיבב את אחותה אלויזיה, אך ההיכרות המשפחתית הובילה בסופו של דבר לקרבה גם עם קונסטנצה.
מוצרט עבר לווינה ב־1781 ומינהל חייו הדחיק אותו להתקרב למשפחת ובר. החיזור בין מוצרט וקונסטנצה לא היה חלק: היו אי־הבנות, תקופות של פרידה וקונפליקטים עם האב של מוצרט, ליאופולד. משפחתה של קונסטנצה ניסתה למנוע את הקשר, אך בסופו של דבר השניים התחתנו בדחיפות ב־4 באוגוסט 1782. בהסכם הנישואין הוסכם על העברת סכום ראשוני והתחייבות לחלוקת רכוש שנצבר במהלך הנישואין.
הזוג הביא לעולם שישה ילדים בתוך תשע שנים. רק שניים מהם, קארל תומאס (1784, 1858) ופרנץ קסאפר וולפגנג (1791, 1844), שרדו את הילדות.
המכתבים שנשארו מהמוצרט מגלים מערכת יחסים חמה, מצחיקה ולעיתים גם ארוטית. הם מחליפים דאגה, עצות והומור, והם נראים כנישואים מאושרים על אף הקשיים העיתיים. אף שעל רקע זה כמעט לא שרדו מכתביה של קונסטנצה, היא עצמה תיארה את נישואיה עם מוצרט כאוהבים ומלאי הערכה.
מוצרט נפטר ב־1791 והשאיר אחריו חובות. קונסטנצה ניהלה חזק את ענייני המשפחה: השיגה פנסיה קיסרית, ארגנה קונצרטי זיכרון וראתה בקידום יצירותיו של בעלה משימה חשובה. היא מכרה חלק מיצירותיו, ביניהן את שאריות היצירות והרווקויאם (רקוויאם היא מסה מוזיקלית לזכר הנפטרים) להוצאה לאור יוהאן אנטון אנדרה בשנת 1800, ובכך שיפרה את מצבה הכלכלי עד כדי רווחה.
קונסטנצה דאגה לחינוך בני המשפחה ושלחה את בניה ללמוד במקומות טובים. היא גם קידמה הופעות של יצירותיו של מוצרט, וביצעה והפיקה אופרות שלו, ביניהן La Clemenza di Tito.
בשנותיה האחרונות חלתה דלקת מפרקים שפגעה בניידותה. היא נפטרה בזלצבורג ב־6 במרץ 1842, בגיל 80, ונקברה בבית הקברות סבסטיאן לצד בעלה השני.
מוצרט כתב תפקידים מיוחדים עבור קונסטנצה, כולל קטעים במיסה הגדולה בדו מינור (היא ביצעה את היצירה בבכורה ב־1783). כמו כן היא עודדה אותו לעסוק בפוגה, צורת כתיבה מוזיקלית שבה נושאים חוזרים ומתפתחים, וההשפעה הזו ניכרת בכמה יצירות.
קונסטנצה ספגה ביקורת קשה במאות ה־19 וה־20 המוקדמות, שאף נחשבת היום מוטעית ומלאת דעות קדומות נגד נשים. ביוגרפים מודרניים מצביעים על אי־צדיקות זו ומגבילים את ההערכה השלילית כלפי כישוריה ואישיותה.
הטענה שקיים דג'רווטייפ (סוג צילום מוקדם) של קונסטנצה משנת 1840 עוררה ספקות. מבחינה טכנית ופיזית קשה שהצילום יהיה שלה: הטכנולוגיה המתאימה הומצאה רק לאחר מותה, והיא הייתה חולה ונכה באותה תקופה. חוקרים מסכימים שאין הוכחה חזקה שהתמונה מציגה אותה.
בבריסל שומרים מסמכים חשובים על קונסטנצה, כולל מכתבים לאחד מבניה ואלבום מזכרות. מאמציה לפרסם, להופיע ולקדם את יצירותיו של מוצרט עזרו להבטיח את המשך השפעתו המוזיקלית.
קונסטנצה נולדה ב־1762 בכפר קטן. משפחתה הייתה מוזיקלית. היא ושתיים מאחיותיה למדו לשיר.
היא התחתנה עם המלחין המפורסם וולפגנג אמדאוס מוצרט ב־4 באוגוסט 1782. הם קיבלו ביחד שישה ילדים. רק שניים מהם נשארו בחיים כשהיו בוגרים.
מוצרט כתב מכתבים אוהבים ומשעשעים אליה. הם נראו מאוהבים ולרוב שמחים יחד.
מוצרט מת ב־1791. קונסטנצה נשארה עם חובות. היא ארגנה קונצרטים, קיבלה פנסיה ומכירות של יצירותיו עזרו לה לפרנס את המשפחה. היא פרסמה והציגה אופרות של בעלה.
היא חיה עד גיל 80 ונפטרה בזלצבורג ב־1842. בשנותיה האחרונות סבלה מדלקת מפרקים, מחלה שגרמה לכאבים וניידות קשה.
מוצרט כתב קטעי שירה במיוחד עבורה. היא אהבה פוגות, סוג מוזיקה שבו נושא חוזר ונהפך למורכב.
יש תמונה שנאמר שהיא שלה מ־1840. חוקרי מוזיקה חושבים שהתמונה כנראה לא היא. הטכנולוגיה המתאימה לא הייתה נפוצה אז, והיא הייתה חולה מאוד.
מסמכים של קונסטנצה נשמרים בקונסרבטוריון בבריסל. היא עזרה לשמור ולקדם את יצירותיו של מוצרט.
תגובות גולשים