קונצנזוס

קונצנזוס, הסכמה בין שניים או יותר לגבי החלטה או חוקים משותפים.

קונצנזוס מדעי הוא עמדה שמקובלת בין רוב החוקרים בתחום. המונח מתייחס להסכמה נרחבת שמבוססת על פרסומים רשמיים, בעיקר ספרי לימוד ומאמרים שעברו ביקורת עמיתים (בדיקה על ידי חוקרים אחרים). קיום קונצנזוס אינו מְחַליף ניסוי או טיעון מדעי, אבל הוא מבוסס על השיטה המדעית ועל ממצאים מחוזקים.

בסוציולוגיה קונצנזוס מתאר מצב שבו רוב האנשים חולקים ציפיות והתנהגויות דומות. כמה הוגים, כמו מרקסיסטים, ראו קונצנזוס כמושפע ממעמדות חברתיים, כלומר מה שהמעמד השולט מקדם. ביקורת חשובה היא שאם אין הצבעה פתוחה, בעלי כוח יכולים להגדיר מה נחשב "קונצנזוס".

כדי להתמודד עם זה, הוצעו שיטות קבלת החלטות בהסכמה כללית שבהן מתקיימים סבבי דיון מבוקרים, ומתווכים עוזרים להגיע להסכמה שמרב המשתתפים תופשים כקולק יטיבי משותף. במערב, קונצנזוס פוליטי לעיתים מתקבל דרך שדולות וגופים בעלי עניין, ולעיתים מתמצה במטרות כלליות שהגשמתן נראית כעניין טכני.

עובדה שימושית: לעיתים כדי להשיג קונצנזוס מקטינים את המשמעות המעשית של הערכים, כך שאף אחד לא מתנגד להם, אך הם כבר פחות מחייבים.

בתלמוד יש ביטוי ארמי "כולי עלמא לא פליגי", כלומר רוב האנשים אינם חולקים. הביטוי מופיע כשמציינים נקודה מוסכמת. קיימת גם ביקורת על הסכמה פה אחד: בדיני נפשות, ויתור על חקירת זכות במקרה של הכרעה פה אחד עלול להיות בעייתי, ולכן נדרשת זהירות נוספת.

קונצנזוס זה הסכמה בין כמה אנשים על רעיון או החלטה.

קונצנזוס מדעי קורה כשרוב המדענים מסכימים על משהו. זה נראה בספרים מדעיים ובמאמרים שבודקים אותם חוקרים אחרים (בדיקה שנקראת "ביקורת עמיתים"). זה לא הוכחה סופית, אבל מראה שיש הרבה תמיכה ברעיון.

בקבוצה או בחברה, קונצנזוס הוא כשברוב האנשים יש ציפייה דומה להתנהגות. יש מי שאומרים שקונצנזוס מושפע מכוח ומעמדות (מעמד = קבוצה חברתית כמו עשירים או עובדים). לפעמים החלטות נוצרות בלי הצבעה ברורה. לפעמים עושים את ההסכמה כללית כדי שאף אחד לא יתנגד.

בתלמוד אומרים "כולי עלמא לא פליגי" כשיש דבר שמרבית האנשים מסכימים עליו. אם כל השופטים מסכימים מיד שמישהו אשם, צריך להיזהר ולבדוק שוב, כדי לא לפספס דרך להציל את הנאשם.