קונקורד היה מטוס נוסעים על-קולי (על-קולי = טס מהר יותר ממהירות הקול) שפותח בשנות ה-60 על ידי בריטניה וצרפת. הוא הוצא לשירות המסחרי בשנים 1976, 2003 על ידי בריטיש איירווייז ואייר פראנס. בסך הכל נבנו 20 מטוסים, מהם 14 הופעלו באופן מסחרי. בצד הקונקורד ניצב הטופולב Tu-144 הרוסי, המטוס העל-קולי השני שנבנה.
הפרויקט החל כיוזמה משותפת של שתי המדינות לבנות מטוס על-קולי למסחר. כל צד פיתח אב-טיפוס משלו בתחילת שנות ה-60. העלות הגבוהה דרשה תמיכה ממשלתית, והסכם שיתוף בין בריטניה לצרפת נחתם ב-28 בנובמבר 1962.
טיסות מסחריות סדירות החלו ב-21 בינואר 1976. בתחילה היו הגבלות על טיסות על-קוליות לארה"ב, אך ב-1977 נפתחו קווי לניו-יורק ולוושינגטון. הקונקורד טס במהירות כ-2 מאך (כפול מהירות הקול) ובגובה כ-60,000 רגל, ויכל לקצר טיסות טראנס-אטלנטיות לכשלוש וחצי שעות. ב-1995 קבע אחד המטוסים שיא מהירות במעגל סביב העולם ללא תדלוק.
עלות התחזוקה והרעש הרבה מנעו מרוב חברות התעופה לרכוש את המטוס. כרטיס טראנס-אטלנטי בקונקורד עלה כ-10,000 דולר, ומרבית הנוסעים היו אנשי עסקים.
ב-25 ביולי 2000 התרסקה טיסת אייר פראנס 4590 לאחר המראה, וכל הנוסעים ואנשי הצוות נספו, בנוסף לארבעה אנשים על הקרקע. חקירה קבעה כי חתיכת מתכת ממטוס אחר פגעה בצמיגי הקונקורד, שגרמה לפגיעה במכל דלק ולהצתה. התאונה הובילה לקרקוע זמני של המטוסים. לאחר תיקונים חזרו המטוסים לפעול ב-2001, אך הקונקורד הוצא מכלל שירות סופי ב-2003.
הקונקורד תוכנן עם כנף דלתא (כנף בצורת משולש), ארבעה מנועי סילון עם מבער אחורי, וחרטום מתכוונן שניתן להוריד בעת נחיתה כדי לתת לטייסים ראות טובה יותר. הוא הציג מערכות מתקדמות לזמנו: כונסי אוויר משתנים (פתחי כניסת אוויר שמותאמים למהירות), ושליטה מסוג Fly-by-wire אנלוגית (שליטה חשמלית במטוס במקום כבלי שליטה כבדים). גוף המטוס היה ברובו מאלומיניום קל, מה שחסך משקל אך יצר בעיות חימום באזורי המנועים. כדי לשנות יציבות המטוס הועבר דלק בין חלקים שונים במקום מערכת פיטש (Pitch) רגילה. הקונקורד התקין גם מערכת ABS לבלימה, כדי למנוע נעילות גלגלים.
העיצוב הצר של תא הנוסעים אילץ ארבעה מושבים ברוחב בלבד ומעבר אחד. בניגוד למטוסי פאר אחרים, הקונקורד היה צפוף יחסית למרות המושבים הנוחים.
כמה קונקורדים נשמרו ומוצגים במוזיאונים ברחבי העולם.
קונקורד היה מטוס שנבנה על ידי בריטניה וצרפת. על-קולי אומר שהוא טס מהר יותר מהקול. המטוס טס לנוסעים בין 1976 ל-2003. בנו בסה"כ 20 מטוסים. רק 14 טסו עם נוסעים.
שתי המדינות רצו מטוס מהיר מאוד לטיסות ארכניות. ההסכם לבנות אותו נחתם ב-1962. טיסת המבחן הראשונה הייתה ב-1969.
הקונקורד טס מהר מאוד, בכוח כפול ממהירות הקול. הוא הגיע לגובה גבוה מאוד, והטיסות קיצרו מרחקים. למשל, לונדון־ניו־יורק לקח כשלוש וחצי שעות. המטוס היה יקר לתחזוקה ורועש. כרטיסים היו יקרים מאוד.
לקונקורד היו כנפיים בצורת משולש, שנקראות "כנף דלתא". היו לו ארבעה מנועים חזקים. לחרטום הייתה אפשרות להורדה, כדי שהטייסים יראו טוב בהמראה ובנחיתה. היו גם פתחי אוויר מיוחדים שהשתנו לפי מהירות. גוף המטוס היה מאלומיניום, וזה החזיק אותו קל.
בשנת 2000 קרתה תאונה קשה שבה אנשים נהרגו. חתיכת מתכת ממטוס אחר גרמה לנזק לצמיג ולמכל דלק. לאחר התאונה חקרו ותיקנו את המטוסים. הם חזרו לטוס לשנה או שתיים, ואז הפסיקו לטוס סופית ב-2003.
כמה קונקורדים נשמרו והם מוצגים במוזיאונים. ילדים יכולים לראות שם מטוס היסטורי ומיוחד.
תגובות גולשים