ראלף וולדו אמרסון

ראלף וולדו אמרסון (25 במאי 1803, 27 באפריל 1882) היה פילוסוף, סופר ומשורר אמריקאי מרכזי. הוא זנח את הנצרות והוביל לפיתוח הטרנסצנדנטליזם, פילוסופיה המדגישה את סמכות הפרט ואת החשיבות של התבוננות פנימית.

אמרסון הושפע מהרומנטיציזם הגרמני, קאנט, ואפילו מהבודהיזם. רעיונותיו עסקו בשיפור עצמי ובאינדיבידואליזם, המשמעות שאדם צריך למצוא את דרכו בעזרת מחשבה פנימית, ולא על ידי פנייה לסמכויות דתיות. הוא היה מבקר חריף של הנצרות המסורתית.

נולד בבוסטון למשפחת כמרים. אביו, כומר אוניטרי (זרם נוצרי ששם דגש על אחדות האל), מת כשהיה ילד. למד בהרווארד ועבד כדי לממן את לימודיו. הוסמך ככומר אוניטרי ב-1829 ונישא לאלן לואיזה טאקר; היא נפטרה ב-1831. אחרי חילוקי דעות דתיים פרש מכהונתו ב-1832 וטייל באירופה. חזר לארה"ב והתיישב בקונקורד, נישא לשנית ללידיה ג'קסון ב-1835, והיו להם ארבעה ילדים. ב-1842 מת בנו הבכור; אמרסון כתב עליו שיר ומסה בשם "Experience".

ב-1836 הקים עם אינטלקטואלים אחרים את "המועדון הטרנסצנדנטלי". באותה שנה פרסם בעילום שם את חיבורו "טבע". ב-1840 יצא לאור ביטאון התנועה "החוגה" (The Dial).

ב-1837 חזר להרצות בהרווארד והכריז על עצמאות אינטלקטואלית אמריקאית. בהרצאה ב-1838 טען שישו היה אדם גדול אך לא אלוהים. דבריו עוררו זעם: הוא ננזף והוחרג מההרצאות בהרווארד במשך שנים רבות.

היה ידיד ותומך של הנרי דייוויד תורו. אמרסון נתן לתורו אדמה לבקתת "וולדן" ותמך בו כלכלית בתחילת דרכו. היחסים התערערו מאוחר יותר אחרי כישלון פרסום, אך הם השלימו חלקית בהמשך.

נודע כנואם מרשים ובעל קול עמוק. סגנונו הלירי השפיע על קהל גדול, אך רעיונותיו לעיתים היו מורכבים וקשים להבנה.

בסוף שנות ה-40 של המאה ה-19 תמך במחיקת העבדות. למרות תגובות קשות לקהלו, שמר על עמדותיו ולא הצטרף לארגונים פוליטיים. הוא הדגיש את כוחו של האדם כאינדיבידואל.

הפך לחותם ספרותי ופמיניסטי של רעיונותיו בפרוזה ובשירה, כולל חיבורי יסוד כמו "טבע" ומאמרים ונאומים רבים.

ראלף וולדו אמרסון (1803, 1882) היה סופר, משורר ומי שחשב על רעיונות חשובים. פילוסוף, אדם שחושב על החיים.

אמרסון לא רצה שאנשים יסתמכו רק על כנסייה. הוא האמין שכל אדם צריך לחשוב בעצמו ולהבין את רגשותיו. הוא קרא לזה טרנסצנדנטליזם, רעיון שמדבר על חשיבה פנימית ועל קשר לטבע.

נולד בבוסטון. אביו היה כומר ונהרג כשהוא היה ילד. למד בהרווארד ועבד בזמן הלימודים. נישא פעמיים. ב-1842 מת בנו הבכור. אמרסון כתב שיר ומאמר על האבל.

הקים ב-1836 קבוצה של אנשים חכמים שקראו לה המועדון הטרנסצנדנטלי. פרסם בעילום שם את הספר "טבע". ב-1840 יצא ביטאון התנועה "החוגה".

היה נואם ידוע. בהרצאה ב-1838 אמר שישו היה אדם גדול, אבל לא אלוהים. אנשים כעסו והוא הושתק בהרווארד.

היה חבר ותומך של הנרי דייוויד תורו. נתן לו אדמה וביחד חיו תקופה, אבל אחר כך נתקעו ביניהם מחלוקות.

בסוף שנות ה-40 תמך בהסרת העבדות. הוא לא הצטרף למפלגה פוליטית. אמר שהאדם חשוב וכי לא סוף ליכולותיו.

כתב שירה ומאמרים רבים. אחד ספריו הידועים הוא "טבע".