קונרד אמיל בלוך (21 בינואר 1912, 15 באוקטובר 2000) היה ביוכימאי, מדע שחוקר תהליכים כימיים בגוף.
בלוך נולד בניסה שבשלזיה העילית (אז בגרמניה). למד כימיה בטכניון של מינכן, ועודד על ידי הפרופסור הנס פישר. בשנת 1934 סיים תואר מהנדס כימיה, אבל נאלץ לברוח בגלל חוקי הגזע הנאציים. הוא עבר לדבוס בשווייץ ומשם לארצות הברית ב-1936.
בארה"ב המשיך בלוך לביוכימיה וקיבל דוקטורט מבית הספר לרפואה של קולומביה ב-1938. הוא לימד בקולומביה (1939, 1946), אחר כך באוניברסיטת שיקגו שם הפך לפרופסור, ומ-1954 לימד בהרווארד עד לפרישתו ב-1982.
ב-1964 זכה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה, במשותף עם פאודור לינן, על חקר מנגנון ויסות (איך הגוף שומר על איזון) של כולסטרול, חומר שומני בגוף, ועל מטבוליזם של חומצות שומן (החלקים הבסיסיים של שומנים).
בלוך קיבל הכרה מדינית ואקדמית נוספת, כולל חברות באקדמיות חשובות ותוארי כבוד. ב-1994 פרסם ספר פופולרי שמאגד מאמרים על בעיות פתוחות בביוכימיה. נפטר במאסצ'וסטס ב-2000 כתוצאה מאי-ספיקת לב. המונולוג עליו הדגיש את תרומתו בהבאת נקודת מבט כימית להבנה של מטבוליזם החיים.
קונרד אמיל בלוך נולד ב-1912 ונפטר ב-2000. הוא היה מדען שלמד את הכימיה שבגוף. הכימיה שבגוף פירושה חקר החומרים והתהליכים שעוזרים לנו לחיות.
בלוך גדל בלמעלה שלזיה ולמד כימיה במינכן. כשהנאצים העלו חוקים נגד יהודים, הוא ברח לשווייץ ואז לאמריקה. שם למד רפואת כימיה וקיבל תואר דוקטור ב-1938.
הוא לימד באוניברסיטאות חשובות, וב-1964 קיבל פרס נובל. הפרס היה על הבנה של כולסטרול (שומן בגוף) ועל חומצות שומן (החלקים שמרכיבים שומנים).
בשנותיו המאוחרות כתב ספר חברי על תעלומות בביוכימיה. הוא מת ב-2000 מסיבוך בלב, בשקט ובגיל מבוגר.