קונרד שיק

קונרד שיק (1822, 1901) היה מיסיונר פרוטסטנטי גרמני, אדם שהגיע ללמד ולהפיץ את דתו, אשר התמקצע גם כאדריכל, ארכאולוג, חוקר שרידים עתיקים, וקרטוגרף, יוצר מפות. הוא חי ופעל בירושלים במחצית השנייה של המאה ה־19 ועמד שנים רבות בראש כנסיית המשיח ובפעילות החברה הלונדונית להפצת הנצרות בקרב היהודים.

נולד בכפר ליד טיבינגן בגרמניה וגדל במשפחה גדולה. כבר בילדותו למד שרטוט ועבד במלאכה. בגיל 14 למד מסגרות ועבד כמסגר נודד. בשווייץ הצטרף למיסיון עולי הרגל, הוכשר כמיסיונר ונשלח לירושלים ב־1846. את ימיו הראשונים בעיר פרנס את עצמו ואת חבריו במכירת שעוני קוקייה גרמניים, אותם הרכיב ותיקן בעצמו. ב־1850 עבר לעבוד תחת החברה הלונדונית (LJS) ומסר שיעורי נגרות ותעסוקה לתלמידים, רבים מהם יהודים מומרים.

במקביל לעבודתו המיסיונרית תכנן שיק בתי ספר, בתי חולים, כנסיות ומוסדות אחרים מחוץ לחומות העיר העתיקה. השלטונות העות'מאניים בקשו את עזרתו בתכנון פיתוח ותשתיות של העיר החדשה. סגנונו האדריכלי שילב אלמנטים אירופיים ומזרחיים, והוא השתתף בהתיישבות ובנייה של שכונות כמו מאה שערים וזיכרון טוביה.

שיק בנה דגמי עץ מפורטים של אתרים ירושלמיים. בין המודלים המפורסמים שלו היה דגם של הר הבית ובנייני בית המקדש, שהציג בתערוכות אירופאיות. עבודתו כמיפו ומתרגם חזותי של אתרים הקנתה לו מוניטין חשוב בקרב חוקרי ארץ ישראל.

הוא שיתף פעולה עם ארגונים מחקריים כמו הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל (PEF) והאגודה הגרמנית (DPV), ופרסם מאמרים רבים על מצב ירושלים ועבודות החקר שנעשו בה.

שיק לא הוביל חפירות מאורגנות רחבות היקף. במקום זאת תיעד בקפידה שרידים שנחשפו במהלך עבודות בנייה וחפירות יסודות. הוא זיהה ושמר שרידי מבני מגורים, מקוואות ומערות קבורה מימיי הבית השני. דיווחיו האדריכליים וטופוגרפיים היו לרוב מדויקים, אך תיארוך הממצאים נשאר מוקדם לעתו.

בשנת 1878 פרסם את הדוח הראשון בכתב העת של האגודה הגרמנית, וב־1879 החל לפרסם באופן קבוע בכתב העת של הקרן הבריטית. בין התגליות שתיאר הייתה מבנה עגול שנבנה בשיטת "אופוס רטיקולאטום" (שיטת בנייה רומית), שנקשר מאוחר יותר להורדוס. כמו כן חקר אמות מים עתיקות ומגדל הרודיאני ליד שער יפו.

בשנת 1880 תיאר שיק כתובת שנמצאה במנהרת השילוח. הוא זיהה אותיות שנראו לו כפוניות (כתב עתיק). את פיענוח הכתובת ערך בסופו של דבר החוקר ארצ'יבלד סייס.

ב־1882 השלימו את בניית בית תבור ברחוב הנביאים, בית מגוריו המרשים. שיק חיה שם עם רעייתו פרדריקה והפעילו בו גם תפילות ואירוח. ב־1896 קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת טיבינגן על פועלו. כשנפטר ב־1901 נקבר בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון; רעייתו נפטרה כשבועיים לאחריו.

בכנסיית המשיח פועל מוזיאון דגמי שיק מאז שנת 2007, שבו מוצגים דגמים שעשה בשנים שעבד בירושלים. בשנת 2022 נערכו אירועים לציון 200 שנות לידתו, וב־2023 התקיים כנס בינלאומי שנשא את שמו. בנוסף יצא בשנת 2022 רומן היסטורי על חייו.

תיעוד המבנים שלו אינו מלא. עם זאת מיוחסים לו תכנון או פיקוח על בניינים בולטים בירושלים של אותן שנים, כמו בית תבור, חלקים מבית החולים הגרמני, מבנים בשכונת מאה שערים ובמוסדות חינוך ורפואה שונים. לעיתים שיתף פעולה עם אדריכלים אחרים, כולל האדריכל הטמפלרי תיאודור זנדל.

קונרד שיק (1822, 1901) היה אדם גרמני שבא לחיות בירושלים. הוא היה מיסיונר. מיסיונר, אדם שלמד והפיץ את דתו. הוא גם היה אדריכל, תכנן ובנה בתים, וארכאולוג, חקר שרידים עתיקים. קרטוגרף, הכין מפות.

שיק נולד בגרמניה ולמד מקצועות מלאכה. ב־1846 הגיע לירושלים. בתחילה הרכיב ומכר שעוני קוקייה כדי להתפרנס. ב־1850 החל לעבוד עם חברה לונדונית שעסקה בעזרה דתית וחינוכית.

שיק תכנן בתי ספר, בתי חולים ובתים מחוץ לחומות העיר העתיקה. סגנונו שילב אלמנטים אירופיים ומזרחיים. הוא בנה דגמים מעץ של אתרים חשובים, כמו הר הבית. דגמים אלה הראו איך נראו המבנים בעבר.

הוא לא חפר חפירות גדולות. במקום זאת תיעד ומיפה שרידים שראו בעבודות בנייה. דיווח על מערות קבורה ועל מבנים ישנים. בשנה מסוימת גילו תלמידים כתובת חשובה במנהרה, ושיק תיאר אותה. בסוף מישהו אחר פענח את הכתובת.

ב־1882 בנה שיק את בית תבור, ביתו בירושלים. ב־1896 קיבל תואר כבוד. הוא הלך לעולמו ב־1901 ונקבר בהר ציון. אשתו נפטרה מעט אחריו.

בכנסיית המשיח פועל מוזיאון שמציג את דגמי המבנים שבנה. ב־2022 וב־2023 היו אירועים לזכרו.

מייחסים לו בין היתר את בית תבור, חלקים מבית חולים גרמני ושכונות כמו מאה שערים. לא תמיד ברור מי תכנן כל בניין.