קוס

קוס (ביוונית: Κως, בטורקית: İstanköy) הוא אי יווני בים האגאי. הוא שייך לקבוצת האיים הדודקאנסיים, קבוצת איים בדרום הים האגאי. אורכו של האי כ-40 קילומטרים, רוחבו כ-8 קילומטרים, והוא מרוחק כ-4 קילומטרים מחוף בודרום שבטורקיה. מנהלית, האי הוא חלק מחבל דרום הים האגאי ובירתו היא העיר קוס. אוכלוסיית האי בשנת 2001 עמדה על כ-31,000 תושבים.

לפי המיתולוגיה הרומית ביקר הרקולס באי. מקורות עתיקים מציינים שליחידות צבא מקוס היו מעורבות במלחמת טרויה. במאה ה-11 לפנה"ס הגיעו לדורות והקימו ישובים. במאה ה-7 לפנה"ס קוס הצטרפה לליגה אמפיקטיונית, ברית דתית ומסחרית של כמה איים. בסוף המאה ה-6 לפנה"ס נכבש האי על ידי פרס.

בשנת 479 לפנה"ס שוחרר קוס מהשליטה הפרסית. בהמשך הצטרפה הנהגתו לליגה האטית-דלית, ברית מדינות בראשות אתונה. ב-412 לפנה"ס מרדו תושבי קוס באתונה במהלך המלחמה הפלופונסית. קוס זכתה לשם כמרכז רפואי בעולם ההלניסטי, ושם נולד היפוקרטס, שמכונה אבי הרפואה המערבית.

ב-335 לפנה"ס כבש את האי צבאו של אלכסנדר הגדול. לאחר מותו נשלט קוס בידי תלמי מלכות מצרים ולבסוף בידי רומא. בתקופה הרומית ובזמן הביזנטי המשיך האי להיות נקודה חשובה למסחר, כולל סחר פיניקי כפי שמראים ממצאים ארכאולוגיים.

בימי הביניים נשלט קוס לסירוגין על ידי ונציה וג'נובה. ב-1315 נמכר האי למסדר האבירים ההוספיטלרים, מסדר אבירים נוצרי ששלט בחלק מהאיים. ב-1523 כבש את האי צבא סולימאן הראשון של האימפריה העות'מאנית. העות'מאנים שלטו בקוס עד תחילת המאה ה-20. במאה ה-16, 17 יושבו בקוס גם תושבים מוסלמים, ותמהיל האוכלוסייה כלל אז מוסלמים סונים ונוצרים אורתודוקסים.

באוקטובר 1912 כבש צבא איטליה את קוס במלחמה האיטלקית-עות'מאנית. אף שאיטליה הבטיחה להחזיר את האי לעות'מאנים בהסכם אוצ'י, היא המשיכה להחזיק בו גם לאחר הסכמי לוזאן ב-1923. ב-1933 פגעה רעידת אדמה חזקה בקוס, שגרמה לכ-200 הרוגים והרס מבנים היסטוריים. השלטון האיטלקי ביצע שיפוצים והקים תשתיות מודרניות בעיר קוס.

במהלך מלחמת העולם השנייה נכנסו כוחות בריטיים לאי ב-1943 לאחר כניעת איטליה. מאמצי הבריטים לשמור על האיים כשלו, וקוס נכבשה על ידי הגרמנים עד 1945. לאחר המלחמה נוהלה הקבוצה כשטח חסות בריטי, וב-1947 הועברה קוס לחזקת יוון.

על האי נולדה גם הזמרת הידועה מריקה פאפאגיקה (1890, 1943), שפעלה בסגנון הרמבטיקו.

בקוס שורר אקלים ים-תיכוני, כלומר חורפים רכים וקיצים חמים. הטמפרטורה השנתית הממוצעת היא כ-18°C. ממוצעי הקיץ והחורף נעים סביב 26°C ביולי ו-10.7°C בפברואר. כמות המשקעים השנתית הממוצעת היא כ-602 מ"מ, והחודש הגשום ביותר הוא דצמבר עם כ-120 מ"מ גשם.

מפקדי אוכלוסין הראו שינויים משמעותיים במאה ה-20. ב-1905 נמנו על האי כ-13,052 תושבים, כשבערך חצי מהם מוסלמים וחצי נוצרים, וכן יהודים בקהילה קטנה. לאחר מהפכת הטורקים הצעירים ב-1909 החלה הגירה של מוסלמים לאסיה הקטנה. ב-1912, בעת כיבוש איטליה, כ-94% מאוכלוסיית האי היו נוצרים.

ב-1947 נמנו בקוס 18,545 תושבים. הכלכלה התבססה בעבר על חקלאות. משנת ה-1970 התחזקה תיירות ונוצרה כלכלה שירותית מודרנית. בין 1981 ל-2001 גדלה אוכלוסיית האי בכ־52%.

היסטוריונים עתיקים, בהם יוסף בן מתתיהו, מציינים שקיימת נוכחות יהודית בקוס כבר בתקופת בית שני. מסמכים עתיקים רומזים על קשרי סחר בין קוס לארץ ישראל בתקופות קדומות.

מכתובים מהמאה ה-14 מעידים על קהילה יהודית רומניוטית בקוס. בתקופה ההוספיטלרית מנתה הקהילה עד כ-1,500 נפש, אך ב-1502 גורשו תושבי הקהילה לניס. תחת השלטון העות'מאני הותרה התיישבות יהודית, וב-1747 נבנה בית הכנסת המרכזי.

במאה ה-19 הצטמצם מספר המשפחות היהודיות. ב-1850 אירעה עלילת דם שבה הושמו האשמות נגד יהודים, ונמנעו חלקם מהאי.

לאחר מלחמות בתחילת המאה ה-20 הגיעו לפעמים פליטים יהודים מאנטוליה ורודוס, והקהילה גדלה לכ-160 נפש. ב-1933 נהרס בית הכנסת ברעידת האדמה וב-1934 הוקם בית הכנסת "קהל שלום".

בשלהי שנות ה-30 הוטלו מגבלות על יהודי קוס על ידי המשטר הפשיסטי האיטלקי. בעת מלחמת העולם השנייה נכבשה קוס ב-3 באוקטובר 1943. חלק קטן מהיהודים הצליח להימלט לטורקיה. אחרים נעצרו, הועברו לנמלים ואז למחנות בשטחים הכבושים. רוב יהודי הקהילה נספו במחנות השמדה; מספר קטן שרד או שוחרר בשל אזרחות זרה.

אחרי המלחמה הדלדלה הקהילה עוד יותר. בשנות ה-60 נותרה משפחה יהודית אחת. ב-1995, עם פטירתו של מיכאל מנשה, נסגר בית הכנסת והפך למרכז תרבות וספרייה. ב-2010 בוצעה שחזור חלקי של בית העלמין היהודי על ידי מתנדבים. ב-2013 נגרמו נזקים לבית העלמין מפעילות ונדלית.

קוס הוא אי יווני קטן בים האגאי. האי קרוב לטורקיה, רק כ-4 קילומטרים מהחוף. העיר קוס היא בירת האי. בשנת 2001 חיו שם כ-31,000 אנשים.

אומרים שרקולס ביקר בקוס לפי האגדות. בזמן העתיק נוסד באי מרכז רפואה מפורסם. שם האי הוא מקום הולדתו של היפוקרטס, רופא חשוב בהיסטוריה.

במשך השנים שלטו בקוס אנשים שונים. אלכסנדר הגדול כבש את האי. אחר כך שלטו בו רומאים וביזנטים. במאות הביניים שלטו שם אבירים ונלכד בסופו של דבר בידי העות'מאנים ב-1523.

ב-1912 כבשה איטליה את האי. ב-1933 אירעה רעידת אדמה קשה. בימי מלחמת העולם השנייה נכבשה קוס על ידי הגרמנים. ב-1947 האי הושב ליוון.

בקוס יש אקלים ים-תיכוני. זה אומר חורפים רכים וקיצים חמים. הממוצע השנתי הוא כ-18 מעלות צלזיוס.

בעבר חיו בקוס בעיקר חקלאים. מאז שנות ה-70 התיירות גדלה. היום תיירים רבים מגיעים לאי.

יהודים חיו בקוס מאז תקופות עתיקות לפי כתבים ישנים. במאה ה-14 הייתה בקוס קהילה יהודית גדולה. ב-1747 נבנה בית כנסת מרכזי.

במאה ה-20 גדלה הקהילה מעט. במהלך מלחמת העולם השנייה רבים ממנה הועברו למחנות ונפלו קורבנות. אחרי המלחמה נשארו מעט יהודים. ב-1995 נסגר בית הכנסת והפך לספרייה.

בשנים האחרונות שוקם בית העלמין על ידי מתנדבים. ב-2013 נגרמו בו נזקים על ידי ונדלים.