קורה (פיסול)

"קורה" (ביוונית: κόρη, משמעות המילה: ילדה או עלמה) הוא השם המודרני לפסלי נשים ונערות שנעשו ביוון בתקופה הארכאית. פסלים אלה שימשו כמנחות, מתנות או תרומות דתיות, והוצבו במקדשים, במיוחד במקדש של האלה אתנה באתונה.

הקורה מעוצבת לפי דגם חוזר: הרגל השמאלית מונחת קדימה, היד השמאלית צמודה לגוף ואוחזת בבגד, והיד הימנית מונחת על החזה וככל הנראה החזיקה מנחה (הצעה או מתנה). דגם זה נובע מהשפעות סגנוניות חיצוניות, כגון אמנות אשורית ולודית, ויש הרואים גם זיקה לפולחנים עתיקים כמו המינואיים.

בשונה מפסלי הקורוס (נערים גברים עירומים), הקוראות לבושות בבגדים יוונים מסורתיים. פפלוס (פפלוס) הוא בגד מלבני פשוט, כיתון (כיתון) הוא סוג של חלוק קל, והימטיון (הימטיון) הוא גלימה חיצונית. המלבוש איפשר לפסלים להראות את צורת הגוף בעדינות, וכך נוצרה מגמה של נטורליזם, דגש על תיאור הגוף והפנים דרך קפלי הבגד ולא רק דרך אנטומיה גלויה.

הקוראות היו צבועות בצבעים עזים. בתחילה נהגו לפסל עץ, והצביעה עזרה לשמור על החומר וגם להעניק מראה חי יותר לשיש. כיום נשארו שרידים של פיגמנטים על כמה פסלים, שמאפשרים לשחזר דגמים ועיטורים צבעוניים.

דוגמאות בולטות: "קורה מברלין" (פסל שיש, סביב 570, 560 לפנה"ס) לובשת פפלוס, נועלת סנדלים, ויש לה שיער גלוי המסיים בצמה. ביד היא אוחזת ברימון, ועל פניה החיוך הארכאי המוכר. ה"פפלוס קורה" (סביבות 530 לפנה"ס) מעוצבת בחופשיות רבה יותר, ושרידי צבע חושפים דוגמות עשירות וצבעים נודעים, כולל אדום חזק.

כחלק מהחרבת אתונה על ידי הפרסים ב־480 לפנה"ס, הושלכו כעשרים פסלי קורה לערמות פסולת באקרופוליס. בין הפסלים באקרופוליס נחשבים קורות מספר 679 כקדומות יחסית, עם פפלוס עבה וחיוך ארכאי. בקורה המכונה "Chios Kore" (אקרופוליס 675), מהמאה השישית, ניכרת התקדמות בתיאור הבגדים ובצביעה שונה של חלקיהם. בקורה מס' 674, סביב 500 לפנה"ס, ניכר מעבר לעיצוב שיער טבעי יותר ואובדן החיוך הארכאי.

קורה היא מילה יוונית שפירושה ילדה או עלמה. כך קוראים לפסלי נערות שבנו ביוון הקדומה.

הפסלים הוצבו במקדשים והיו מתנות לאלים. הם עומדים עם הרגל השמאלית קדימה.

הרבה קוראות לובשות פפלוס. פפלוס זה בגד יווני פשוט. לפעמים הן לובשות גם כיתון וגימליה (גלימה).

הפסלים היו צבועים בצבעים חזקים. בהתחלה רבים מהם היו מעץ.

דוגמה מפורסמת היא קורה מברלין מ־570 לפני הספירה. היא מחזיקה רימון ויש לה חיוך קטן על הפנים.

כשפרסים החריבו חלק מהעיר ב־480 לפני הספירה, הרבה פסלים נפגעו והושלכו. כמה מהם נמצאו שנשלפו מהפסולת.