קורט אנדראס ארנסט בכר (1909, 1995) היה קצין אס־אס וממלא תפקיד כלכלי מרכזי בהונגריה אחרי כיבושה על ידי הנאצים. אחר־כך הפך לאיש עסקים.
בכר נולד בהמבורג והצטרף למפלגה הנאצית ב־1934. ב־1939 שירת כקצין בחיל הפרשים של האס־אס בפולין והשתייך ליחידות "גולגולת המת", יחידות נאציות שהורכבו בין השאר מפעולות נגד יהודים. ב־1943 קיבל את צלב הזהב ובמשך השנים קודם לדרגות גבוהות במטה האס־אס.
ב־1944 הגיע להונגריה כקולונל (קצין בכיר) והיה רשמית אחראי לאספקת סוסים וציוד לוואפן אס־אס, הזרוע הלוחמת של האס־אס. במקביל השתלט על תעשייה גדולה, תשלובת מנפרד וייס, וקיבל ברוב מניותיה תמורת התחייבות לאפשר יציאת 47 יהודים לפורטוגל. הוא היה גם בין האחראים על מחנות הריכוז (מחנות שבהם נכלאו וסבלו אנשים בזמן המלחמה).
בכר ניהל את הצד הכלכלי של עסקת "סחורה תמורת דם" מול ועדת ההצלה בבודפשט, בעיקר מול ישראל קסטנר ויואל ברנד. במשא ומתן הוצעה יציאת יהודים מחוץ לשטח הכיבוש בתמורה לסחורות ועשרות אלפי משאיות. אחת התוצאות הייתה רכבת של 1,684 נוסעים שנבחרו על ידי קסטנר ואוטו קומוי. הרכבת לא הגיעה ישירות למדינה נייטרלית, אלא נכנסה למחנה ברגן־בלזן ולבסוף נוסעיה נשלחו לשווייץ.
בהמשך ניהל בכר משא ומתן על הגבול שבין שווייץ לאוסטריה עם סאלי מאייר וקסטנר. המשא ומתן הזה ארך כחצי שנה. כתוצאה מכך שוחררו קבוצות נוסעים: 318 באוגוסט 1944 ועוד 1,366 בדצמבר. המגעים הללו עיכבו ואף עצרו את גירוש יהודי הונגריה בתקופה קצרה.
בחורף 1944, 1945 נסע קסטנר חזרה לגרמניה ביחד עם בכר, בניסיון לסייע לאנשים שנותרו במחנות.
אחרי המלחמה תמך קסטנר בעדותו בפעולותיו של בכר במסגרת הליכי הדה־נאציפיקציה, וטען שבכר ניסה לשמור על חיים ולהשפיע נגד השמדת יהודים. ב־1948 הצהיר בכר בבית הדין בנירנברג כי ניסה לשמור כספים ותכשיטים שקיבל מהסוכנות היהודית ומהג'וינט; הערכת ה"פיקדון בכר" עמדה על כ־8.5 מיליון פרנקים שווצרים, אך רוב הסכום לא נמצא.
לאחר המלחמה עשה בכר עסקים גם עם ממשלת ישראל, ובהמשך הצטיין כבעל הון. ב־1960 הוערכו נכסיו בכ־30 מיליון דולר אז. בכר שימש עד תביעה במשפט אייכמן, והעיד בברמן בגרמניה. הוא חשש להגיע להשתתף בעדות בירושלים בגלל חוסר חסינות.
ב־1962 ביקש התובע בפרנקפורט לעצור את בכר באשמת גזל וסחיטה מתקופת המלחמה. בית המשפט דחה את הבקשה וקבע שמעשיו היו סבירים לאור הנסיבות. ב־1994 התראיין בכר לתוכנית טלוויזיה עם אילנה דיין.
קורט בכר (1909, 1995) היה קצין נאצי שבא להונגריה בזמן מלחמת העולם השנייה. אחר־כך הפך לאיש עסקים.
בכר נולד בהמבורג. ב־1934 הצטרף למפלגה הנאצית. ב־1939 שירת באס־אס. האס־אס היא ארגון נאצי שעשה דברים רעים ליהודים. ב־1944 הגיע להונגריה בתפקיד של קצין. תפקידו היה לסדר סוסים וציוד לחיילים נאצים.
הוא השתלט על מפעל גדול בשם מנפרד וייס. בתמורה למניות המפעל אפשר לכמה משפחות יהודיות לצאת לפורטוגל. בכר היה מעורב גם במחנות ריכוז. מחנות ריכוז הם מקומות שבהם אנשים נכלאו וסבלו.
בכר דיבר עם פועלי הצלה יהודים על עסקה של סחורות תמורת יציאת אנשים. פועלים אלה כללו את ישראל קסטנר. יצאה רכבת של 1,684 אנשים. הרכבת הגיעה ראשית למחנה ברגן־בלזן, ואחר־כך הנוסעים הגיעו לשווייץ.
המשא ומתן המשיך על הגבול בין שווייץ לאוסטריה. זה הביא לשחרור 318 אנשים באוגוסט 1944. בחורף שוחררו עוד 1,366 אנשים בדצמבר. המגעים האלה עצרו חלק מהגירושים מהונגריה.
אחרי המלחמה קסטנר העיד שהבכיּר עזר להציל אנשים. בכר אמר ששמר כסף ותכשיטים שקיבל מהג'וינט. קוראים לזה "פיקדון בכר". שמו של הפיקדון הוערך בכ־8.5 מיליון פרנקים שווצרים. רוב הכסף לא נמצא.
בכר עשה עסקים עם ישראל והיה עשיר בשנות ה־60. הוא העיד במשפט אייכמן ממרחק, מחשש להגיע לישראל בלי הגנה. ב־1962 ביקשו לעצור אותו על גזל, אבל בית המשפט דחה את הבקשה. ב־1994 נתן ראיון בטלוויזיה. הוא מת ב־1995.
תגובות גולשים