קו-אבולוציה, שנקראת גם אבולוציה הדדית, היא שינוי גנטי שמתרחש בשני מינים שמתקשרים זה עם זה. כל מין מפעיל ברירה טבעית על השני, ולכן בשניהם מתפתחות תכונות שמתאימות אלה לאלה.
קו-אבולוציה נפוצה בטבע, ובולטת במיוחד בשני סוגי יחסים: אנטגוניסטיים (אויבים) ומוטואליסטיים (תועלת הדדית).
קו-אבולוציה בין אויבים יכולה להניע מסלולים שונים של שינוי. דוגמה ידועה היא בין צמח הפיגם המצוי (Ruta chalepensis) לזחל של זנב הסנונית (Papilio machaon syriacus). הצמח פיתח שמנים אתריים שמדחיקים חרקים. הזחל למד לעמוד ברעלים האלו והרביע אותם בבלוטה שמשמשת להגנה. ההתאמות ההדדיות האלו משפיעות על התפוצה של המינים; הזחל יימצא רק היכן שיש את הצמח.
מרוץ החימוש הוא סוג של קו-אבולוציה בטורף ונטרף. כאן הטורף מפתח שיטות לצוד טוב יותר, והנטרף משפר דרכי הגנה. תהליך זה נקרא גם עקרון המלכה האדומה: שני הצדדים ממשיכים להשתפר רק כדי לא להישאר מאחור. זהו תהליך מרכזי בעיצוב תכונות של מינים רבים.
במוטואליזם שני מינים מרוויחים מהקשר. למשל, בעצי שיטה (Acacia) התפתחו קוצים וחלקים עשירים במזון שנותנים לנמלים בית ומזון. הנמלים בתמורה שומרות על העץ ותוקפות אוכלי-צמחים.
גם הפרחים והמאביקים שלהם עברו קו-אבולוציה: צורת הפרח, צבעו, ריחו וכמות הצוף השתנו כדי למשוך חרקים. חרקים אלה פיתחו איברים ותכונות לראות ולרחרח טוב יותר, וכך התפתח שיתוף פעולה חיוני לרביית הצמחים.
סימביוזה היא קשר הדוק בין שני מינים, לעיתים אחד חי בתוך השני. הקשר יכול להיות מוטואליסטי, סמוכתני (אחד מרוויח והשני לא נפגע) או טפילות (אחד נשאב והשני ניזוק). בטפילות, מארח וטפיל מסתגלים זה לזה, ולעיתים נוצר מרוץ חימוש ביניהם. במקרים אחרים הטפיל מתמתן והופך לסימביונט מועיל.
יש דוגמאות רבות בחקר: יחסים בין נמטודות, חיידקי מעיים בבעלי חיים ובני אדם, וחיידק האיקריה Escherichia coli עם בקטריופאג'ים (נגיפים של חיידקים). מחקרים מראים שמוטציות שגורמות לעמידות לטפילים יכולות להשפיע גם על תכונות אחרות של האורגניזם (תופעה שנקראת פליאוטרופיה), וזה משפיע על המגוון בתושבות החיידקים.
בעלי חיים עם דורות קצרים מראים התאמה מהירה של טפיל-פונדקאי, ולכן ניתן לחקור קו-אבולוציה בזמן קצר במעבדה ובשדה. שינויים אלה מדגימים שאבולוציה לא תמיד זקוקה לזמן ארוך במיוחד.
גם בתוך מין אחד יש קו-אבולוציה: זכרים ונקבות עוברים לחצי ברירה שונים. דוגמה היא זבובי פרות: זכר מייצר חומר בנוזל הזרע שמשנה את התנהגות הנקבה ומקטין את סיכויה להזדווג שוב. חומר זה גם פוגע מעט בנקבה, והיא מפתחת עמידות. זכר מגיב בכך וחוזר ומחזק את החומר, כך נוצר מרוץ חימוש בין הזוויגים בתוך המין.
ניתן גם לראות קו-אבולוציה בין שלבי חיים שונים של אותו מין, כשהלחצים הטבעיים על כל שלב שונים ומשפיעים זה על זה. דוגמה כזו היא קונפליקט ההורים-צאצאים.
קו-אבולוציה משפיע על מבנה האינטראקציות בתוך אוכלוסיות ועל הקשרים בין מינים בקהילה האקולוגית. קשרים הדוקים עלולים להוביל לקו-ספציאציה, כאשר התמיינותו של מין אחד גוררת התמיינות מקבילה במין השני. כך קו-אבולוציה יכולה להניע היווצרות מינים חדשים ולצבוע את מערכות הטבע בשינויים גנטיים והתנהגותיים.
קו-אבולוציה היא כשהמינים משפיעים זה על זה ומשתנים יחד. כל אחד גורם לשני להשתפר.
לפעמים זה קרב. צמח מייצר רעלים. חרק לומד להחזיק מעמד. דוגמה: פיגם וצאצאי זנב הסנונית. הצמח מייצר שמנים, והזחל פיתח עמידות.
זה כשטורף ומשתף משחקים של שיפור תמידי. כל אחד משתפר כדי לא להפסיד. זה כמו מרוץ שבו גם לא נחה.
לפעמים המפגש טוב לשניהם. למשל עץ שנותן נמלים בית ומזון. הנמלים מגינות על העץ. גם פרחים משתנים כדי למשוך חרקים שמאביקים אותם. חרקים מקבלים צוף והפרח מתרבה.
טפיל הוא יצור שגר על־יד או בתוך אחר וניזון ממנו. המארח הוא זה שסובל. לפעמים הם מתאימים זה לזה מהר. לפעמים הטפיל הופך פחות מזיק והופך לידיד.
גם בתוך אותו מין יש מרוצים. זכר ונקבה יכולים להשתנות אחד בגלל השני. דוגמה: זבובים שבהם חומר בזרע משנה את התנהגות הנקבה, והנקבה מפתחת הגנה.
קו-אבולוציה משנה מי חי איפה וכמה. קשרים חזקים יכולים לגרום להיווצרות מינים חדשים. זה חלק חשוב מהטבע שמסביר מדוע יש כל כך הרבה יצורים שונים.
תגובות גולשים