קטלב

קטלב (שם מדעי: Arbutus L') הוא סוג של עצים ושיחים ירוקי-עד ממשפחת האברשיים (Ericaceae). הסוג כולל כ‑12 מינים. רובם נפוצים בצפון אמריקה ומרכז אמריקה וגם באיים הקנריים. בארצות הים התיכון גדלים ארבעה מינים ברי‑טבע: קטלב משונן, קטלב מצוי, קטלב פברי בלוב וקטלב קנרי. קטלב מצוי הוא המין היחיד שגדל בר בארץ ישראל ומסווג במשפחה זו.

הקליפה של הגזע והענפים אדמדמה-חומה. היא חלקה במינים מסוימים ומחוספסת באחרים. העלים מסודרים לסירוגין לאורך הענף, פשוטים וירוקים כל השנה. הפרחים לבנים ודמויי כד קטן, ומופיעים באשכולות מסועפים. הפרחים הם דו‑מיניים, עם כותרת מאוחה שיוצרת צורה של כד בעל חמש אונות, וכעשרה אבקנים. הפרי הוא ענבה אדומה כדורית, מלאת זרעים. הענבה אכילה ובעלת מרקם גרגירי.


בחלק מהאזורים מופיעים זני כלאיים (הכלאה בין שני מינים). שני זנים מוכרים בארץ הם "מרינה" ו"יראון" (Arbutus x andrachnoides). שניהם עצים ירוקי‑עד עם נוף מעוגל ושורשים לא אגרסיביים. גובהם כ‑7, 10 מטרים, וקוטר הנוף כ‑5, 7 מטרים.


קליפת הגזע של "מרינה" קישוטית ומתקלפת ברצועות. העלים גדולים יחסית, כ‑10, 14 ס"מ. הפריחה בדצמבר, ואשכול הפריחה עשוי להכיל כ‑100 פרחים ורודים דמויי כד. הפרי אדום, גדול יותר מהמינים הברי‑טבע, ומתוק בארומות דמויות תות שדה. פרחים ופירות על העץ נראים לעיתים בו‑זמנית.

הזן מותאם לרוב אזורי הארץ, חוץ מהבקעה והערבה. הוא צריך שמש או חצי‑צל, עמיד לקור ומחלות, צומח לאט וחי שנים רבות. צריכת המים בינונית; השקיה בשנותיו הראשונות מזרזת את גדילתו. הזן אוהב קרקע עשירה בחומר אורגני ולא מלוחה. דישון נעשה לפי המלצות הגינון; בדוגמא מקובלת מציעים כ‑200 גרם דשן אוסמוקוט ל‑12 חודשים בבור השתילה.


"יראון" דומה ל"מרינה" בגודל ובמראה. העלים גם כאן ארוכים וגלדניים. הפריחה בדצמבר, ואשכולות הפריחה מכילים כ‑30, 40 פרחים צהבהבים. הפרי אדום ואגדי, בקוטר כ‑2.5, 3 ס"מ, מתוק ובעל מרקם דמוי תות שדה.

שתי הפלורות המכלואיות הללו נחשבות למכלוא בין קטלב מצוי וקטלב משונן. מוצאם באזור הים התיכון, וקיימים ראיות למעבר זנים באיים כמו כרתים. זנים אלה שוכפלו וגטטיבית במשתלות, והותאמו לגידול בגינות ובערוגות ברחוב.


השם העברי "קטלב" הושפע מהמילה הערבית קַטְלַבּ. קיימות אגדות עממיות שמנסות להסביר את הצבע האדום של העץ ואת מקור השם. אחת מהן היא סיפור עממי קשה, שמקשר בין צבע הקליפה לסיפור ועדיין נחקרת כאטימולוגיה עממית. חוקר צמחים הציע שהשם המקראי האפשרי של הקטלב הוא "תרזה".

קטלב הוא עץ או שיח ירוק כל השנה. השם המדעי שלו הוא Arbutus. יש כ‑12 מינים של קטלב בעולם. הרבה מהם גדלים בצפון אמריקה ובאיים הקנריים. בארצות הים התיכון גדלים ארבעה מינים ברי‑טבע. בארץ גדל בעיקר קטלב מצוי.

הקליפה של העץ אדמדמה וחלקה או מחוספסת. העלים נשארים ירוקים כל השנה. הפרחים לבנים ודמויי כד קטן. הם גדלים בקבוצות שנקראות אשכולות. (אשכול = קבוצה של פרחים.)

הפרי הוא ענבה. (ענבה = פרי עגול כמו אוכמניה.) היא אדומה וכדורית. הפרי מלא בזרעים והוא אכיל. בחלק מהזנים הפרי טעים ומתוק, ומזכיר תות שדה.


יש זני כלאיים ידועים בארץ, כמו "מרינה" ו"יראון". הם עצים בגובה כ‑7, 10 מטרים. העלים שלהם ארוכים. הם פורחים בחורף, בדרך כלל בדצמבר. הפריחה והפירות לעיתים מופיעים באותו זמן.

הקטלב מתאים לנוף ולגינות ברוב הארץ. הוא צריך שמש או חצי‑צל. הוא צומח לאט וחי שנים רבות. העץ צריך מים בינוניים וקרקע שאינה מלוחה.


יש אגדות על מקור השם ועל צבע הקליפה האדומה. מדענים מציעים ששמו המקראי עלול היה להיות "תרזה".