קיבוץ

קיבוץ הוא צורת התיישבות שיתופית שהתחילה בראשית המאה ה-20. קיבוץ מבוסס על ערכים סוציאליסטיים: שוויון, שיתוף כלכלי וחיים בקהילה. בתחילה הקיבוצים נוצרו כקבוצות עבודה של חלוצים שעבדו יחד, שיתפו משאבים וטיפלו זה בילדים של זה.

הקבוצה הראשונה שנחשבת למקור התנועה נוסדה סביב דגניה ב-1909, על שפת הכנרת. קיבוצים גדלו בתקופות העליות השונות, והשפיעו מאוד על ההתיישבות והביטחון בארץ עד קום המדינה. הם שימשו גם בסיס לפלמ"ח (יחידה צבאית של היישוב לפני המדינה) ולשירות ביטחוני אחר.

חברי הקיבוצים מילאו תפקיד מרכזי בפיתוח הארץ ובהנהגה הציבורית. הם תרמו כוח אדם לצה"ל וליחידות קרביות, והיו מובילים בתחומים רבים בחברה הישראלית במאות השנים הראשונות.

חיי הקהילה התאפיינו בשיתוף רחב: חדרי אוכל משותפים, שיתוף רכוש ושירותים קבוצתיים. בשנות העשרים התקיים במקומות רבים מודל של "לינה משותפת", הילדים בילו חלק גדול מהזמן במוסדות חינוך של הקיבוץ. המודל עורר מחלוקות ומחקרים על ההשפעה הפסיכולוגית והחברתית על הילדים.

בתחילה נשים נלחמו על שוויון בעבודה ובזכויות. לאורך הזמן נשים נכללו בעבודות חקלאיות ובשמירה, אך גם נשארה חלוקת תפקידים שלא תמיד שוות.

במהלך השנים החקלאות קטנה. הקיבוצים התעשו ופתחו מפעלים, חברות והשקעות בתיירות ובנדל"ן. בשנות ה-80 התגלו למשבר כלכלי וחלק גדול מהקיבוצים עברו רפורמות. נולדו מודלים חדשים: "הקיבוץ השיתופי" (שמור על רוב הערכים הוותיקים) ו"הקיבוץ המתחדש" (שבו יש שכר דיפרנציאלי ובעלות מוגבלת).

נכון ל-2024 חיים כ-200,000 איש ב-274 קיבוצים. רק כ-26% מהם נשארו שיתופיים במלואם. רבים משמרים ערבות הדדית, פעילות קהילתית ועמידה על ערכי קיימות, אך צורות החיים מגוונות מאוד כיום.

השינוי במבני הבעלות והחלקת השכר הביא לעתירות ולדיונים משפטיים. המדינה וקיבוצים ניסחו הגדרות חדשות לסיווג קיבוצים, כדי לקבוע זכויות וחובות.

הקיבוצים השפיעו על התרבות העברית, החקלאות והאתוס הלאומי. רבים מבוגרי הקיבוצים הצליחו בתחומים ציבוריים, צבאיים ותרבותיים.

קיבוץ הוא כפר שבו אנשים חולקים הרבה דברים. חלוקה זו כוללת עבודה, אוכל ולפעמים בתים.

לפני יותר מאה שנים בחרו צעירים לעבוד יחד ליד הכנרת. דגניה נחשבת ל"אם הקיבוצים". הם רצו לגדל את האדמה ולעזור זה לזה.

במקום חדרי אוכל לכל המשפחה היו חדרי אוכל משותפים. לפעמים ילדים ישנו בבתי ילדים יחד.
זה קרא "לינה משותפת". זה עזר להורים לעבוד בשדות.

חברי הקיבוצים עזרו לשמור על היישובים. הם גם עבדו ותרמו לבניית המדינה.

עם הזמן החקלאות הצטמצמה. הקיבוצים פתחו מפעלים, בתי מלון וחדרים להשכרה.
הרבה קיבוצים שינו את הכללים ונתנו שכר שונה לחברים.

ב-2024 יש כ-274 קיבוצים וכ-200,000 אנשים שחיים בהם. רק חלק קטן נשאר לחלוטין שיתופיים.

הקיבוץ לימד שיתוף, עבודה ונאמנות לקהילה. הוא גם עזר לפתח חקלאות ואמנות בארץ.