קידר

קֵידָר היא התנחלות ויישוב קהילתי כפרי במדבר יהודה, דרומית למעלה אדומים. היישוב בגובה כ-450 מטרים, באקלים מדברי ויבש. מתגוררות בו כ-250 משפחות בחילוניות, מסורתיות ודתיות.

היישוב שייך לשטח המוניציפלי של המועצה האזורית גוש עציון. (מוניציפלי, שייך מבחינה מנהלית.) גאוגרפית קידר נמצא מבודד יחסית מהגוש עצמו. תושבים חברים ב"קידר אגודה שיתופית". (אגודה שיתופית, קבוצה שאנשים מנהלים ומחזיקים בה יחד.) אף שעירוב האגודה נרשם ב-1985, רוב התושבים עובדים ומוצאים את פרנסתם בירושלים.

בקידר יש בית כנסת, מקווה (מקום רחצה טקסי), גני ילדים ומעונות, בריכת שחייה, אולם רב-תכליתי, מועדון נוער, פארקים ומתקני ספורט כמו מגרשי כדורסל וטניס. הילדים לומדים במעלה אדומים. ליישוב עתודות קרקע של כ-2,000 דונם לבנייה, תעשייה וחקלאות.

רב היישוב הוא הרב ישי אחיטוב, נינו של הרב עובדיה הדאיה ובוגר ישיבת מרכז הרב.

ראשוני התושבים עלו לקרקע ב-8 ביולי 1984 בסיוע תנועת משקי חירות בית"ר. בתחילה התגוררו באתר שנקרא "קידר דרום" באוהלים ובקראוונים שנתרמו. בשנת 1992 החלו המשפחות לבנות באתר "קידר צפון" ועברו אליו.

במאי 2008 מינה משרד הפנים ועדת חקירה לבחון שינוי תחום השיפוט בין מעלה אדומים לגוש עציון בנוגע לקידר. מסקנות הוועדה הוגשו במרץ 2009 והמליצו על צירוף קידר למעלה אדומים, אך ההמלצה לא הוציאה לפועל.

בשנת 2014 נפרד מוניציפלית היישוב "קידר דרום" והוגדר כיישוב עצמאי, שבו גרות כ-34 משפחות. הרב אליהו יצחק אבא-שאול שימש רב היישוב עד פטירתו ב-2017. בהמלצתו שונה שם היישוב מ"קדר" ל"קידר".

קידר הוא יישוב כפרי במדבר יהודה. הוא דרומית למעלה אדומים. היישוב בגובה כ-450 מטרים.

כ-250 משפחות גרות שם. יש שם חילונים, מסורתיים ודתיים. רוב האנשים עובדים בירושלים.

בקידר יש בית כנסת, מקווה (מקום רחצה טקסי), גני ילדים, בריכת שחייה ומגרשי משחקים. הילדים לומדים במעלה אדומים.

היישוב הוקם ב-8 ביולי 1984 על ידי קבוצת מתיישבים. בתחילה גרו שם באוהלים ובקראוונים. ב-1992 עברו להתיישב במקום קרוב יותר למעלה אדומים.

בשנת 2014 הופרד "קידר דרום" והפך ליישוב קטן משלו. הרב אליהו יצחק אבא-שאול היה רב היישוב עד 2017. על שמו שונה שם היישוב מ"קדר" ל"קידר".