קינגסטון על ההאל

האל, או קינגסטון על ההאל, היא עיר היסטורית באנגליה על שפך נהר האמבר, במזרח יורקשייר. שטחה 71.45 קמ"ר. במפקד 2011 נמנו בה 249,074 תושבים; לפי הערכת ה־ONS (המשרד הלאומי לסטטיסטיקה) ב־2018 חיו בעיר 260,645 איש. אתרים בולטים: כנסיית השילוש המקודש, "דה דיפ" (מצפה תת‑ימי), מוזיאון וילברפורס האוס, גשר האמבר, ההאל מרינה, אוניברסיטת האל, אוניברסיטת לינקולן וקווינס גרדנס. זוהי גם העיר הבריטית היחידה שמפעילה מערכת טלפוניה עצמאית. קבוצת הכדורגל הבכירה היא האל סיטי, המשחקת באצטדיון MKM בעל 25,400 מקומות.

העיר הוקמה בסוף המאה ה־13 על ידי אדוארד הראשון כהיאחזות על האמבר, צפונית לנהר האל. הצו המלכותי להקמתה מתוארך ל־1 באפריל 1299. ב־1440 הועברה למעמד עיר (City) והוקצה לה תחום שיפוט עצמאי שנקרא הולשייר. בתום ימי הביניים ההאל הפכה לנמל חשוב. הסוחרים שלה קוימו במסחר עם נמלים בים הבלטי ובאזור ארצות השפלה; ייצאו בעיקר צמר ובד, וייבאו עץ, יין, פרוות ומוצרי צבע. העיר שגשגה במאות ה־16 וה־17.

בשנת 1642 מושל העיר, סר ג'ון הות'אם, סירב לאפשר לצ'ארלס הראשון להיכנס לעיר ולנצל את הארסנל המקומי. מאורעות אלה והמעשים סביבם תרמו לפרוץ המלחמה האזרחית באנגליה; הות'אם שינה צד, ולאחר מכן נידון למוות.

בעקבות סכסוך דיג עם איסלנד בשנים 1975, 1976 ("מלחמות הבקלה", מחלוקת על זכויות דיג) דעכה חשיבותה הכלכלית במידה מסוימת. עם זאת ההאל נשארה כנמל מקשר חשוב וכנרכז לעיבוד מזון. בשנת 2007 אזורים בעיר סבלו מהצפות שנבעו מפעולה לקויה של חברת המים Yorkshire Water; לאחר מכן שודרגו תשתיות השאיבה.

היחס הציבורי לעיר מעורב: חלק מקרים תיארו אותה בביקורת קשה, ואחרים ראו בה מקום בעל יופי פיוטי, כפי שתיאר המשורר פיטר פורטר.

האל, ששמה המלא קינגסטון על ההאל, היא עיר באנגליה. היא עומדת על שפך נהר האמבר. שפך - המקום שבו הנהר נשפך לים. העיר משתרעת על כ־71 קמ"ר. לפי מפקד 2011 היו בה כ־249 אלף אנשים. בשנת 2018 ההערכה הייתה כ־260 אלף תושבים.

מקומות מעניינים בעיר: כנסייה גדולה בשם כנסיית השילוש, "דה דיפ", מצפה תת‑ימי (אקווריום), מוזיאון וילברפורס, וגשר גדול שנקרא גשר האמבר. יש גם אוניברסיטה וקווינס גרדנס. קבוצת הכדורגל המקומית היא האל סיטי. האצטדיון שלה כולל כ־25,400 מקומות.

העיר הוקמה ב־1299 על ידי המלך אדוארד הראשון. במשך שנים היא הייתה נמל חשוב למסחר. סוחרים ייצאו צמר ובד, וייבאו עץ ופרוות. ב־1642 היה סכסוך כאשר המושל סירב לפתוח את העיר בפני המלך. זה קשור למלחמה גדולה באנגליה.

בשנות ה־70 של המאה ה־20 הייתה מחלוקת דיג עם איסלנד. ב־2007 חלקים בעיר הוצפו, והחברות שיפרו את מערכות השאיבה. יש אנשים שמבקרים את העיר וקוראים לה שמות קשים. אחרים, כולל משורר, מצאו בה יופי.