קיפודי ים

קִפּוֹדֵי־יָם (שם מדעי: Echinoidea) הם חסרי חוליות ממערכת קווצי העור. שמם נובע מהקוצים הארוכים על גופם, שמזכירים קוצים של קיפוד יבשתי. באנגלית נקראים Urchin, מהמילה הלטינית Ericius. מין מסוים, Heterocentrotus, נקרא "העפרונן" כי קצות קוציו שימשו בעבר לכתיבה אחרי שריפתם.

לרוב הקיפודים צורה כדורית והם מכוסים בקוצים. הקוצים מגינים עליהם ולעתים דוקרים עור חשוף. יש להם גם קוצבתים (pedicellaria), צבתות זעירות על גופם. קוצבתים אלו יכולים לשאת ריר ארסי שמרתיע טורפים. מגע בקוצים או בקוצבתים עלול לגרום לאלרגיה או אי־נוחות בבני אדם.

קיפודים "רגולריים" סהרוניים או כדוריים עם סימטריה מפוצלת. הקיפודים "אי־רגולריים" משוטחים או מוארכים; רבים חיים בתוך חול ונעים בו בעזרת הקוצים. יש שמכונים "מטבעוניים" (Sand Dollars) כי הם שטוחים כמטבע.

הרגולריים נפוצים בכל חופי הסלעים בעולם, באזורים טרופיים, ממוזגים וגם במים קרים. הם חיים במי ים בלבד, לא במים מתוקים. האי־רגולריים מוגבלים בדרך כלל לקרקעות רכות וחול.

בחופי ישראל נמצאים עשרות מינים, חלקם ים־תיכוניים וחלקם טרופיים. המינים הטרופיים הגיעו לאחרונה דרך תעלת סואץ. רובם חיים במים רדודים, אך יש גם מינים במעמקים.

קיפודי־ים הם "מינים מפתח" (key species). הם אוכלים צמחים ועוזרים לשמור על משטחים נקיים. בכך הם מאפשרים לאלמוגים, ספוגים וצדפות להצטער על המצע.

הם בעלי שלד מפלחות גיר קלציטי, מוקף ברקמות וקולגן. בקוטב העליון יש פנס אריסטו, מבנה לעיסה מיוחד המורכב מחמש לסתות.

למערכת זו קוראים גם ambulacra. מדובר בצינורירי־רגליים רבים עם כפתורי הצמדה בקצותיהם. הם מסייעים בתנועה ובהצמדה. המערכת מחולקת לחמישה רדיוסים ומאפשרת תנועה ומציאת מזון. תהליכי צורת השלד מושפעים גם מהסביבה.

הפה נמצא בתחתית גופם. האוכל נלעס על ידי פנס אריסטו, שכל לסת בו מסתיימת בשן קשה עשויה קלציט עם מגנזיום. בשיניים אלו הם יכולים לכרסם סלעים ולאכול אצות.

הזכרים והנקבות משחררים חומרים רבייתיים אל המים דרך פתחים קרובים לפי הטבעת. הביצית והזרע מתמזגים, ונוצר עובר הנקרא פלוטאוס (Echinopluteus). הפלנקטון מתפתח במים עד שהקיפוד נעשה בוגר.

בשחלות הקיפוד מחזיקים טעמים נחשבים כמעדן. שחלות מייצוא ליפן ולאסיה, וקיפוד הסגול נאכל בצרפת, ספרד, אנגליה וצ'ילה, לעתים נא עם לימון ושום.

כשהולכים על קיפוד בטעות, קוציו עלול לחדור לעור. בחלק מהמקרים הקוץ נמס, אבל לפעמים נדרש טיפול רפואי. אם מופיעים בחילה, קושי בנשימה, כאב חזק, אדמומיות או מוגלה, לפנות מייד לרופא.

Toxopneustes pileolus, קיפוד ארסי בקוטר 14, 20 ס"מ. תואר בספר גינס (2014) כ"המסוכן בעולם". ארסו עלול לגרום לשיתוק ולהתכווצויות, ואף למוות במקרים נדירים. הוא נפוץ בחופים טרופיים, לא בישראל.

Tripneustes gratilla elatensis, "קטיפן אילתי". תת־מין ייחודי לים סוף. הוא חי בעיקר בשוניות ובאבנים קרובות. להילטאים שדות של קוצבתים במקום קוצים חדים. זיהום כימי בעבר גרם לעיוותי שלד בחופים באזור אילת.

תת־מחלקה Cidaroidea
תת־מחלקה Euechinoidea

קיפודי ים הם חיות ימיות עם קוצים חיצוניים. השם באנגלית הוא Urchin.

רובם עגולים ויש להם קוצים. חלקם שטוחים ונקראים "מטבעוניים".
יש גם צבתות קטנות שנקראות קוצבתים. הן עוזרות להגן על הקיפוד.

הם חיים במי הים בלבד. יש אותם בכל העולם. בישראל יש עשרות מינים.
חלק מהקיפודים הטרופיים הגיעו דרך תעלת סואץ.

קיפודים אוכלים אצות וצמחים ימיים. הם עוזרים לשמור על סלעים נקיים. בגלל זה בעלי חיים אחרים יכולים להיצמד ולהתגורר שם.

יש להם רגליים צינוריות קטנות בשם רגלי מים. הרגליים אלה מחוברת לשלד הלוחיות.
בפה בתחתית יש "פנס אריסטו". זה כלי לעיסה עם חמש לסתות.
הוא מאפשר להם לכרסם אצות ואפילו סלעים.

הזכרים והנקבות משחררים ביציות וזרע למים. מהביציות יוצא עובר שנקרא פלוטאוס. הפלוטאוס שוחה במים עד שהוא גדל.

בחלקים מהעולם אוכלים את שחלות הקיפוד. זה נחשב למעדן.

אם דורכים על קיפוד, הקוץ עלול להיכנס לעור. רוב הקוצים נמסים מעצמם. לפעמים צריך לראות רופא. אם יש כאב חזק או קושי לנשום, לגשת מיד לטיפול.

קיים קיפוד ארסי בשם Toxopneustes. הוא נחשב למסוכן מאוד.
יש גם קטיפן אילתי, שהוא ייחודי לים סוף.

יש שתי תת־מחלקות עיקריות: Cidaroidea ו־Euechinoidea