קישינב היא בירת מולדובה והעיר הגדולה בה.
בראשית העשור השני של המאה ה-21 התגוררו בה כ-650,000 תושבים.
כ-68% מזהים עצמם כמולדובנים וכ-13% כרוסים.
העיר שוכנת על גדות נחל ביק (Bîc).
קישינב נוסדה ב-1436 כמנזר בנפת מולדובה.
בתחילת המאה ה-16 האימפריה העות'מאנית השתלטה על האזור.
ב-1812 החלק המזרחי של מולדובה סופח לרוסיה והעיירה הפכה לבירת מחוז בסרביה.
במאה ה-19 העיר התרחבה במהירות: מעיירה של כ-7,000 תושבים ליותר מ-100,000 עד שנת 1900.
בסוף המאה ה-19 הוקמה אספקת מים מודרנית; מגדל המים שימש אז וכיום הוא מוזיאון.
לאחר מהפכת 1917 והמגמות הלאומיות, בסרביה הצהירה על אוטונומיה ואז הצטרפה לרומניה.
ברומניה השקיעו בתשתיות, במסילות ובשיקום העיר בין 1918 ל-1940.
ביוני 1940, בעקבות הסכם ריבנטרופ, מולוטוב, נכנסו לשטח הכוחות הסובייטיים.
ב-10 בנובמבר 1940 רעידת אדמה חזקה פגעה בעיר: אלפי מבנים נפגעו ומאות אנשים נהרגו.
באמצע 1941 נחנקה העיר בהפצצות ולאחר מכן נכנסה לשליטת הכוחות הנאצים.
הצבא האדום שיחרר את העיר ב-24 באוגוסט 1944, במסגרת מבצע יאשי-קישינב.
העיר איבדה במהלכים הללו וברעידת האדמה כ-70% מהמבנים שלה.
לאחר המלחמה חוברה בסרביה לברית המועצות והוקמה הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית המולדובנית.
בשנות ה-50 צמחה קישינב ונבנו מבנים בסגנון קלסיציזם סטליניסטי.
בשנת 1971 הושקע תקציב גדול בפיתוח העיר, והקצב נמשך עד עצמאות מולדובה ב-1991.
ב-1977 אירעה רעידת אדמה נוספת שפגעה בעיר.
לאחר 1991 המשיכה קישינב לשמש כבירת מולדובה.
קישינב היא העיר המפותחת ביותר במולדובה.
ענפי תעשייה מרכזיים כוללים ציוד אלקטרוני, חומרי בניין, טקסטיל, מכונות ומשקאות אלכוהוליים.
מאז נפילת ברית המועצות, רמת החיים בעיר גבוהה יותר מרוב האזורים הכפריים.
בעיר נמצא נמל התעופה הבינלאומי קישינב, שמשרת טיסות ומבסס את חברת אייר מולדובה.
מערכת התחבורה הציבורית כוללת 29 קווי אוטובוס ו-22 קווי טרוליבוס (אוטובוסים חשמליים).
קישינב מחוברת ברכבת לערים מרכזיות במזרח אירופה, כמו בוקרשט, קייב, אודסה ומוסקבה.
במאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 התיישבו בעיר יהודים רבים.
ב-1900 כ-43% מתושבי העיר היו יהודים.
בשנים 1903 ו-1905 התרחשו פרעות קשות נגד יהודים בעיר.
בשנת 1913 נבנה בית הכנסת הכוראלי הגדול, שעובד כיום כתיאטרון עירוני.
ב-1941, במהלך הכיבוש הנאצי, נערך רדיפה ורצח המוני של יהודים, כשכ-10,000 בני אדם נספו.
כיום פועלת קהילה יהודית בקישינב. הרב זלמן אבלסקי כיהן כרב הראשי עד 2014.
במשך כהונתו הוקמו בית כנסת, מקווה, מוסדות חינוך ומרכזי חסד.
כיום בנו מכהן כרב הראשי ונכדו כרבה של העיר.
יש בעיר שני בתי ספר יהודיים של רשת אורט, על שם הרמב"ם והרצל.
קישינב היא עיר הבירה של מולדובה.
ביש לה כ-650,000 תושבים.
היא שוכנת ליד נחל שנקרא ביק.
קישינב נוסדה בשנת 1436 כמנזר.
מאוחר יותר שלטו בה העות'מאנים (אימפריה רחבה).
ב-1812 העיר הפכה לחלק מהאימפריה הרוסית והגדילה את אוכלוסייתה.
לפני המלחמה במאה ה-20 נבנו מערכות מים ומבנים חשובים.
ב-10 בנובמבר 1940 הייתה רעידת אדמה.
רעידת אדמה היא רעידה חזקה של האדמה.
הרעידה הרסה בתים וגרמה לפגיעות בנפש.
בשנים שלאחר מכן פרצה מלחמה, והעיר נכבשה על ידי הנאצים.
כשהמלחמה הסתיימה נכנסה קישינב לחזקת ברית המועצות.
אחר כך שיקמו ובנו את העיר שוב.
ב-1991 מולדובה קיבלה עצמאות וקישינב נשארה בירה.
בקישינב יש מפעלי תעשייה.
מייצרים ציוד אלקטרוני, טקסטיל, מכונות ומשקאות.
הרבה אנשים בעיר חיים ברמה גבוהה יחסית לכפרים.
בעיר יש נמל תעופה בינלאומי לטיסות.
יש גם אוטובוסים וקווי טרוליבוס. טרוליבוס הוא אוטובוס חשמלי עם חוטים.
הרכבות מקשרות את העיר לערים גדולות כמו בוקרשט ומוסקבה.
פעם חיו בעיר הרבה יהודים.
בשנת 1900 כמעט חצי התושבים היו יהודים.
ב-1903 וב-1905 התרחשו פוגרומים, שפגעו בקהילה היהודית.
ב-1913 נבנה בית כנסת גדול שהיום הוא תיאטרון.
במהלך מלחמת העולם השנייה נרצחו כ-10,000 יהודים.
היום יש קהילה יהודית בקישינב עם בתי כנסת ובתי ספר.
הרב זלמן אבלסקי הנהיג את הקהילה עד 2014.
כיום בנו ובנו של בנו עובדים בקהילה.
יש בעיר שני בתי ספר יהודיים בשם רמב"ם והרצל.
תגובות גולשים