קלוד-אנרי דה סן-סימון (1760, 1825) נולד בפריז למשפחת אצולה. בצעירותו שירת בצבא הצרפתי ולחם במלחמת העצמאות של ארצות הברית. כשחזר לצרפת פנה לחיים אינטלקטואליים. כתב על החברה, כלכלה ומדע והציע לשנות את שיטת הממשל: להחליף את שלטון האצולה במנהלים יצרניים ובעלי ידע מדעי.
הוא חי תקופות בעוני אך המשיך להגות ולכתוב עד מותו בפריז ב-1825.
סן-סימון משלב בין הרעיונות האנציקלופדיסטיים של הנאורות לבין סוציאליזם מוקדם. בתחילת דרכו שיתף פעולה עם ההיסטוריון אוגוסטן תיירי, ששימש מזכירו עד 1817. בכתביו הראשונים הציע "דת ניוטון", דת המבוססת על חוקי ניוטון, שבה מדענים יפעלו כשכירים דתיים.
בהמשך טען שמנהיגי החברה צריכים להיות "מעמד התעשיינים": בנקאים, מדענים, פועלים ובעלי מפעלים. במקום האצולה, הכמורה והבירוקרטיה, שראה בטפילים.
מאוחר יותר פיתח חזון סוציאליסטי של "נצרות חדשה" שמטרתה שיפור המצב המוסרי והחומרי של המעמד הגדול והעני ביותר. הוא לא ביטל את הקניין הפרטי, אך רצה להגביל אותו לטובת הציבור, ובמיוחד התנגד לזכות הירושה.
תלמידיו והפעילים שנמשכו אחריו בנו תיאוריה היסטורית של שני כוחות בחברה: אנטגוניזם (מלחמה ואנוכיות) מול רוח דתית של ציות ואסוסיאציה (חיבור־משותף). הם ראו כי הקישור השיתופי מתרחב ממשפחה לעיר, לאומה ולפדרציה. תחת המשטר הקיים, טענו, התעשיין מנצל את הפרולטריון (שכבת העובדים), והפתרון המוצע היה ביטול הירושה והעברת אמצעי הייצור למדינה.
אחרי מותו המשיכו פעילים להפיץ את הסן-סימוניזם בצרפת ובחו"ל. מבין התומכים הבולטים היו פרדיננד דה לספס, פרנסואה ברתלמי ארל-דופור, פרוספר אינפנטין וסוזן וואלקין.
קלוד-אנרי דה סן-סימון נולד בפריז בשנת 1760. הוא הגיע ממשפחה אצילית. בצעירותו שירת בצבא ולחם באמריקה. אחר כך חזר לצרפת וכתב על חברה, כלכלה ומדע. הוא עבד רע לפעמים, אך לא הפסיק לחשוב ולכתוב. נפטר בפריז ב-1825.
סן-סימון היה הוגה רעיונות חשוב בצרפת. הוא הציע שמדענים ואנשים שעובדים ינהיגו את החברה. בתחילה דמיין "דת ניוטון", דת שבה מדענים הם המנהיגים.
בהמשך רצה שקבוצה של תעשיינים, בנקאים ומדענים תנהל את הכלכלה. הוא רצה לעזור לעניים ולשפר את חייהם. הוא לא ביטל בעלות פרטית, אבל רצה להגביל את הירושה. אחרי מותו המשיכו אנשים לתמוך ברעיונותיו ולהפיצם.
תגובות גולשים