קלון (משפט)

קלון הוא תיוג משפטי שמוצמד לחלק מההרשעות ועושה דגש על פגם מוסרי במעשה.

התיאוריה מאחורי המושג אומרת כי כשעובד ציבור (אדם שמחזיק בתפקיד בממשלה) מבצע עבירה, לא תמיד מספיקה ההרשעה הפלילית. לעתים נדרש תו נוסף, קלון, כדי להראות את חומרת המעשה ולהרחיק את המורשע מתפקידים ציבוריים.

קביעת הקלון נעשית בשני דרכים: לפי חוק שמאפשר פנייה לבית משפט, או כחלק מהכרעת הדין של בית המשפט או של גורם מוסמך כמו היועץ המשפטי לממשלה.

מאז תחילת המאה ה-21 יש ירידה בשימוש במונח המדויק "עבירה שיש עמה קלון". חוקרים ובתי משפט מעדיפים ניסוח שמתאר את מהות העבירה, חומרתה ונסיבותיה, כי "קלון" מבטא פסול מוסרי שלא תמיד מתאים לכל מקרה.

בחוק אין הגדרה מפורשת למושג. לכן בתי המשפט נדרשים לשקול כל מקרה לגופו. יש הנחיות ודיונים משפטיים בבתי המשפט ובקרב חוקרים לגבי מתי יש להטיל קלון. שופטים אף קבעו שלעבירות מסוימות אין קלון כלל.

קלון פוסל לעתים אדם מלקחת משרה ציבורית או תפקיד שדורש אמון. לאחר הטלת קלון נרשם רישום פלילי (רשומה של ההרשעה), וזה גורר הגבלות נוספות בתעסוקה. למשל, אנשים עם רישום כאלו לא יוכלו בדרך כלל לעבוד כנהג אוטובוס, כפסיכולוג או כסוכן נדל"ן. כמו כן, מדינות רבות, כולל ארצות הברית ורוב מדינות אירופה, נוהגות שלא לאפשר כניסה לוויזה לאנשים עם רישום פלילי.

קלון הוא תווית שמוסיפים כשמישהו הורשע בעבירה. עבירה = משהו שלא חוקי.

קלון אומר שהמעשה היה חמור וגם פוגע במוניטין. זה חשוב במיוחד כשמדובר בעובד ציבור. עובד ציבור = אדם שעובד בממשלה.

קלון נקבע על ידי בית משפט או על פי חוק. לפעמים גם גורם משפטי מוסמך מקבל החלטה.

כשמופעל קלון, האדם לא יכול לכהן בתפקידים שבני אדם סומכים עליהם. אחרי זה נרשם רישום פלילי. רישום פלילי = רשומה על ההרשעה. זה יכול למנוע תעסוקה, למשל כנהג אוטובוס או כפסיכולוג. מדינות רבות גם לא ייתנו ויזה (אישור כניסה) לאנשים עם רישום כזה.