המונח "קללת טיפקאנו" (גם: "קללת טקומסה", "קללת עשרים השנה" או "הקללה הנשיאותית") מתייחס לצירוף המקרים שבו נשיאי ארצות הברית שנבחרו בשנים העגולות 1840, 1960 מתו בעת כהונתם.
האמונה בקללה נקשרה לאגדה שאדיונותיה הופיעו לראשונה ב-1934 בפינה של רוברט ריפלי. לפי המסופר, השמאן (מנהיג רוחני) של שבט השוני, טנסקואטאוה, שנקרא גם "הנביא", הטיל קללה לאחר תבוסת השבט בקרב טיפקאנו ב-1811.
הקרב נערך ב-7 בנובמבר 1811 בין כוחות בראשות ויליאם הנרי הריסון, מושל צבאי של אינדיאנה, לבין לוחמי שבט השוני בהנהגת טקומסה (Tecumseh). טנסקואטאוה, אחיו למחצה של טקומסה, היה דמות רוחנית מרכזית באזור והכפר שלהם נקרא פרופטסטאון.
התקפה על מחנה הריסון התרחשה מוקדם בבוקר. הריסון הכין משמרות שהפחיתו את הנזק לחייליו, אך היו הרוגים ופצועים משני הצדדים. כעבור ימים לקחו החיילים את העיירה, שרפו אותה ועזבו. הניצחון הזה הביא לכינוי "טיפקאנו" להריסון.
טקומסה נהרג מאוחר יותר במלחמות ערב 5 באוקטובר 1813.
לפי האגדה, טנסקואטאוה קילל את מי שניצח אותו. הריסון נבחר לנשיאות ב-1840 ומת מדלקת ריאות חודש לאחר כניסתו לתפקיד בתחילת 1841. זה היה המקרה הראשון שבו נשיא מת בתפקיד.
הסיפור על הקללה התפשט במיוחד לאחר שמספר נשיאים מתו בזמן כהונתם. השירות החשאי (הסוכנות המגינה על הנשיא) החלה להגן על נשיאים בצורה מתועדת לאחר כמה התנקשות בנשיאים.
ניסיון ההתנקשות ברונלד רייגן ב-1981 חיזק את אמונת חלק מהאנשים בקללה. רייגן, שנבחר ב-1980, נפצע אך ח recuperated (החלים) והמשיך לחיות זמן רב לאחר שפרש מהנשיאות, הוא מת רק ב-2004, שנים רבות אחרי סיום כהונתו. לפי הסיפורים, ננסי רייגן פנתה לאנשים העוסקים באוב כדי לנסות להגן על בעלה.
נשיאים מודרניים כגון ג'ורג' בוש (נבחר ב-2000) וג'ו ביידן (נבחר ב-2020) סיימו את כהונותיהם בשלום. כמו כן, יש שני מקרים שבהם הנשיאים שנבחרו בשנים העגולות מתו לא בתקופת כהונתם הראשונה: לינקולן נרצח במהלך כהונתו השנייה, ורוזוולט מת במהלך כהונתו הרביעית. ב-1951 אומץ התיקון ה-22, המגביל נשיא לשתי כהונות, וכתוצאה מכך קטנה הסבירות שמישהו ימות במהלך כהונה.
הקישור בין בחירות הנשיאים למותם מציג כשל לוגי שנקרא "קום הוק ארגו פרופטר הוק" (cum hoc ergo propter hoc). הכשל הזה אומר שעובדה שמשתנים מתרחשים יחד לא מוכיחה שאחד גורם לשני, כלומר, מתאם אינו מעיד על סיבתיות.
גם עקרון תערו של אוקאם (כלומר: ההסבר הפשוט ביותר הוא הנכון ביותר בדרך-כלל) מצביע על מסקנה שונה: ההסבר הפשוט הוא שמדובר בצירוף מקרים, ולא בכוח על-טבעי או קללה. בהיעדר ראיות ממשיות לקללה, הסבר זה נחשב לסביר יותר.
קללת טיפקאנו היא אגדה על נשיאים שנבחרו בשנים שמסתיימות ב‑0.
ב-7 בנובמבר 1811 התרחשה קרב ליד כפר שנקרא פרופטסטאון. ויליאם הנרי הריסון נלחם שם מול שבט השוני. טנסקואטאוה היה ה"נביא" של השבט. אחרי הניצחון הריסון קיבל את הכינוי "טיפקאנו".
האגדה אומרת שטנסקואטאוה קלל את מי שניצח אותו. הריסון נבחר לנשיא ב-1840 ומת זמן קצר לאחר מכן.
בהמשך עוד נשיאים שנבחרו בשנים עגולות מתו בזמן כהונתם. זה הפך לשם של האגדה. מאמצע המאה ה-20 שרתו חוקים שמגבילים נשיא לשתי כהונות. כך קטן סיכוי שמישהו ימות בתפקיד.
ניסיון להתנקש ברונלד רייגן ב-1981 ריגש אנשים. רייגן התאושש וחי שנים רבות אחרי סיום כהונתו, ובכך שבר את השרשרת.
אצל אנשים הרבה פעמים מחברים שתי עובדות יחד. זה נקרא "מתאם". אבל מתאם לא אומר שהדבר הראשון גרם לשני. רוב המדענים וההיסטוריונים רואים את זה כצירוף מקרים.
תגובות גולשים