ויליאם הנרי הריסון

אחוזת ברקלי, האימפריה הבריטית

ויליאם הנרי הריסון (9 בפברואר 1773, 4 באפריל 1841) היה הנשיא התשיעי של ארצות הברית. הוא היה האחרון שנולד כנתין בריטי לפני המהפכה. כשהושבע בגיל 68 כיהן רק 31 ימים ומת מדלקת ריאות. מותו גרם ביחס לחוקת ארצות הברית למשבר סביב סדר הירושה הנשיאותית, שנפתר בפועל רק עם התיקון ה-25 ב-1967. הוא היה סבו של הנשיא בנג'מין הריסון.

ויליאם נולד במטע המשפחתי בווירג'יניה, בן לזוג משפחה פוליטית בולטת. למד בבית ובמכללה קצרת ימים, כלל לימודים קלאסיים כמו לטינית ויוונית. אחרי מות אביו ב-1791 המשפחה נתקשה כלכלית. הוא התחיל אימון רפואי בפילדלפיה, אך נטש את הלימודים והצטרף לצבא.

המושל הנרי לי מינה אותו לסגן משנה בצבא ארצות הברית. הריסון פעל באזור הטריטוריה הצפון-מערבית (אזור שבסופו של דבר הפך למדינות כמו אוהיו ואינדיאנה). הוא למד פיקוד בשטחי הספר ונלחם בקרב החשוב של "העצים הנופלים" (1794). ב-1795 חתם בשם המייג'ור גנרל וויין על הסכם גרינוויל, שהסיר שטחים רבים מידי האינדיאנים ופתח קרקעות להתיישבות.

ב-1795 התחתן עם אנה סימס. לזוג נולדו עשרה ילדים. אחד מהם, ג'ון סקוט הריסון, היה אביו של הנשיא העתידי בנג'מין הריסון.

הריסון יצא מהצבא ב-1798 ונבחר כנציג הטריטוריה הצפון-מערבית בקונגרס. בתפקידו קידם חוקים להוזלת קרקעות ציבוריות כדי לעודד התיישבות. הוא עמד בראש ועדה שחילקה את הטריטוריה לשני אזורים: הטריטוריה הצפון-מזרחית (כוללת חלקים מאוהיו) וטריטוריית אינדיאנה (כוללת חלקים מאילינוי, ויסקונסין ועוד).

ב-1800 מונה למושל הראשון של טריטוריית אינדיאנה. טריטוריה = שטח שנשלט על ידי ארצות הברית אך עדיין לא מדינה. בתפקידו ניהל משא ומתן עם שבטים אינדיאניים וחתם על אחד עשר הסכמים (חוזים) בין 1803 ל-1809. הסכמים אלה העבירו למדינה קרקעות נרחבות שהובילו לפתיחתן להתיישבות לבנים.

הריסון תמך בהבאת עבדים לטריטוריה ובמגמות שפתחו פתח להתרחבות העבדות באזור, מה שגרם למתחים פוליטיים עם מתנגדי העבדות.

במסגרת כהונתו הקים את אוניברסיטת וינסנס (מקורית: אוניברסיטת ג'פרסון). ביתו וגרוסלנד הפכו למרכזים פוליטיים וחברתיים בטריטוריה.

מתח עם שבטים מקומייים הובילה לעימותים מול המנהיג טקומסה ושכנו, טנסקואטאוה (המכונה "הנביא"). טקומסה קרא לאחדות שבטית ולמאבק נגד מכירת קרקעות. ב-1811 התפתח קרב ליד פרופטסטאון, הידוע כקרב טיפקאנו (Tippecanoe). הריסון נחשב לניצחון בקרב זה וזכה לכינוי "טיפקאנו". הניצחון חיזק את מעמדו הלאומי.

מיליציה = כוח צבאי אזרחי שהתגייס במלחמות.

במהלך מלחמת 1812 מונה למייג'ור גנרל ופיקד על הצבא בצפון-מערב. ב-1813 ניצח בקרב תיימז (The Thames), שם נהרג טקומסה. הקרב נחשב לניצחון מרכזי במלחמה. לאחר חילוקי דעות עם מזכיר המלחמה הוא פרש מהצבא ב-1814, אולם קיבל הכרה ומדליה על שירותו.

לאחר המלחמה חזר לחווה באוהיו, אך המשיך בעשייה ציבורית. שירת בבית הנבחרים ובסנאט של אוהיו. בין 1828 ל-1829 שימש כשגריר בקולומביה הגדולה (אזור דרום אמריקה). לאחר שובו פרש לזמן קצר לחיים פרטיים, אך חזר לפוליטיקה וניסה לרוץ לנשיאות ב-1836.

ב-1836 היה מועמד וויגי ולא הצליח נגד מרטין ואן ביורן. ב-1840 נבחר כנגד ואן ביורן במסע בחירות שמיקד את תשומת הלב בניסיונו הצבאי ובתדמיתו כאדם פשוט. הוויגים הציגו את מסע הבחירות של הריסון כסיפור ה"בקתת עץ וסיידר" (סמליות שמציגה אותו כאדם פשוט), ואכן זו הייתה קמפיין חדשני מבחינת דימוי ותקשורת פוליטית.

ב-4 במרץ 1841 השביע את הנאום הארוך ביותר שנאמר בהשבעה. היה קר וגשום, הוא לא לבש מעיל ורכב ברכיבה ארוכה לאחר הטקס. כעבור כעשרים יום חלה בהצטננות ומצבו הידרדר לדלקת ריאות. רופאיו טיפלו באמצעים שהיו אז מקובלים, כולל אופיומים ובטיפולים פולשניים. הוא מת ב-4 באפריל 1841, בגיל 68, לאחר תשעה ימים של מחלה.

החלפתו של הנשיא על ידי סגנו ג'ון טיילר עוררה שאלות חוקתיות: האם הסגן הופך לנשיא במשרה מלאה או רק לממלא מקום. טיילר נשבע כממלא מקום ודרש להיחשב לנשיא, מה שקבע תקדים מעשי. העניין נפתר סופית רק הרבה אחר כך בתיקון ה-25.

הריסון זכה לתהילה צבאית על טיפקאנו ותיימז. כמושל חתם על הסכמים שפתחו קרקעות להתיישבות לבנים. מסע הבחירות שלו הוביל לשיטות מודרניות של פוליטיקה ותעמולה. הוא היה הנשיא הראשון שצולם בזמן כהונתו. קיימת גם אגדה בשם "קללת טיפקאנו" שמקשרת רצף נשיאים שנבחרו בשנה עגולה למוות במהלך כהונתם; זהו בדיון עממי ולא הסבר היסטורי.

- נשיא תשיעי של ארצות הברית. 1773, 1841.
- כיהן 31 ימים, הכהונה הקצרה ביותר. מת מדלקת ריאות.
- פיקד בקרב טיפקאנו וקיבל את הכינוי "טיפקאנו".
- ניצח במלחמת 1812 בקרב התיימז, שם נהרג טקומסה.
- היה מושל טריטוריית אינדיאנה, וחתם על הסכמים שרכשו קרקעות אינדיאניות.
- נבחר לנשיאות ב-1840 במסע בחירות שהציגו אותו כאדם פשוט.
- מותו יצר תקדים בחלוקת סמכויות הנשיאות שהוביל למובן החוקתי על החלפת נשיא.
- סבו ונכדו (ג'ון סקוט ובנג'מין הריסון) השאירו המשכיות משפחתית בפוליטיקה.

אחוזת ברקלי, האימפריה הבריטית

ויליאם הנרי הריסון נולד ב-1773 ונפטר ב-1841. הוא היה הנשיא התשיעי של ארצות הברית. הוא כיהן רק 31 ימים ומת. הוא היה האחרון שנולד אז כנתין בריטי.

ויליאם גדל במשפחה בווירג'יניה. למד בבית ובכמה בתי ספר. אחרי מות אביו הוא עזב ללמוד והצטרף לצבא.

הריסון פיקד על חיילים בשטחים המערביים. הוא עזר בניצחון גדול ב-1794. אחרי זה חתמו האינדיאנים על חוזים ונדחו מאדמות.

הריסון התחתן עם אנה בשנת 1795. להם היו עשרה ילדים. אחד הנכדים שלו, בנג'מין, הפך גם הוא לנשיא.

הריסון היה המושל של טריטוריית אינדיאנה. טריטוריה = שטח שלא מדינה מלאה. הוא חתם על מספר הסכמים עם שבטים אינדיאניים. ההסכמים נתנו את הקרקע למתיישבים לבנים.

הריסון תמך גם בהבאת עבדים לאזור. זה היה נושא שנוי במחלוקת.

היה עימות עם מנהיג אינדיאני בשם טקומסה. ב-1811 היה קרב שנקרא "טיפקאנו". הריסון ניצח ולקח את הכינוי "טיפקאנו".

הריסון היה גנרל במלחמה נגד בריטים. ב-1813 ניצח בקרב תיימז. טקומסה נהרג שם. הניצחון עזר לאמריקה.

ב-1840 נבחר הריסון לנשיא. הקמפיין הצג אותו כאיש פשוט שחי בבקתת עץ ואוהב סיידר (משקה תפוחים חזק). ביום ההשבעה הוא נשא נאום ארוך ברוח. זמן קצר אחרי זה חלה ומת מדלקת ריאות.

סגנו, ג'ון טיילר, החליף אותו כנשיא. זה יצר שאלה חוקתית גדולה, מי הופך לנשיא באמת. הם קבעו שטיילר יהפוך לנשיא במלואו.

- כיהן רק חודש והיה לנשיא הראשון שמתה בתפקיד.
- כונה "טיפקאנו" אחרי הקרב נגד טקומסה.
- חתם על הסכמים שפתחו קרקעות להתיישבות.
- השיטה שבה נבחר ונבחרה הדמות שלו שינתה את אופן מסע הבחירות בארצות הברית.