קלסתרון

קְלַסְתֵּרוֹן (לעיתים: קלסתרן או קלסטרון) הוא הצגה גרפית של זיכרון של פני אדם, כלומר ציור או תמונה שנבנים לפי תיאור של עד. השימוש העיקרי הוא בחקירה משטרתית, כשעד ראה חשוד וזהותו אינה ידועה. קלסתרונים הופיעו כבר לפני מאות שנים, אך בשנות החמישים השימוש התרחב בעקבות כלים טכנולוגיים שאפשרו ליצור קלסתרון בלי צורך בציור ידני.

לאונרדו דה וינצ'י דיבר על שיטות לזכור ולתאר פנים, כמו לשים לב לשפתיים, לסנטר ולמצח. מאוחר יותר הוצגו רעיונות נוספים לזיהוי מבוסס תכונות חיצוניות. בתקופות שונות פותחו שיטות אחרות לזיהוי, כולל שיטות שממדדו חלקי גוף באופן שיטתי.

קלסתרון מורכב על ידי צייר או באמצעות תוכנה. הבחירה תלויה במדיניות המשטרה, בזמינות צייר ובהיקף החקירה. ה-FBI נוהג להשתמש בצייר, אך משטרות רבות עובדות עם תוכנות, לדוגמה FACETTE (תוכנה ליצירת קלסתרונים).

בתהליך ההרכבה העד מתאר את האדם ולמעצב או לתוכנה יש לבנות את הדמות לפי התיאור. זה קשה כי הזיכרון לא מדויק ולעתים מטעה. לאחר בניית הקלסתרון משתמשים בו בדרכים שונות: לפרסומו בכלי התקשורת, לפרסום פנימי במשטרה, להזהיר אוכלוסיה במקרים סדרתיים, או לסייע בהערכת חשודים.

קְלַסְתֵּרוֹן הוא ציור שמראה איך נראה מישהו לפי תיאור של עד. משתמשים בו כשהמשטרה רוצה למצוא מישהו שאדם ראה, אבל לא יודע את שמו.

לאונרדו דה וינצ'י כתב פעם איך לזכור תווי פנים חשובים, כמו שפתיים וסנטר.

קלסתרון יכולים לצייר אמן או להכין מחשב בעזרת תוכנה. ה-FBI בדרך כלל מזמין צייר. משטרות אחרות משתמשות בתוכנות כמו FACETTE.

העד מתאר את האדם והאמן או התוכנה בונים את הציור. זיכרון יכול להיות לא מדויק. אחרי שמכינים את הציור מפרסמים אותו בתקשורת, או משתמשים בו בתוך המשטרה. לפעמים משתמשים בו כדי להזהיר אנשים אם יש פושע שעושה פשעים רבים.