קמינו ריאל (Camino Real) הוא מחזה משנת 1953 מאת טנסי ויליאמס.
המחזה נכתב בסגנון תיאטרון האבסורד, סוג תיאטרון שמציג מצבים מוזרים ולא ריאליסטיים, ולעתים שטחי דמויות וסמלים חשובים יותר מעלילה סדורה.
המחזה מבוסס על סיפור קצר שכתב ויליאמס. את ההצגה פיתח יחד עם הבמאי איליה קאזאן במסגרת סדנה, ועל פי עצתו הרחיב ויליאמס את הטקסט לאורך מלא. ההצגה הועלתה על במת ברודוויי ב-1953 (עוזרת הבמאי הייתה אנה סוקולוב).
הסיפור מציג מגוון דמויות מוכרות מהספרות, כמו קזנובה ודון קישוט, השוכנות בבית מלון במדבר ליד באר יבשה. הדמויות ממתינות לטיסה שמאחרת, טיסה שמצופים שהיא תביא גאולה או שינוי למצבם המדכא.
המחזה לא זכה להצלחה בקופות ולא אהבוהו המבקרים. למרות זאת, ויליאמס ראה בו אחד מעבודותיו הטובות. גם קאזאן תיאר את חוויית העלאת המחזה כחוויה מעשירה ומעוררת השראה. המחזה עדיין עולה מדי פעם בתיאטראות.
קמינו ריאל הוא מחזה משנת 1953 מאת טנסי ויליאמס.
תיאטרון האבסורד הוא סוג הצגה שמראה דברים מוזרים ולא מציאותיים.
המחזה נבנה אחרי סדנה שבה עבד ויליאמס עם במאי, שמנהל את ההצגה.
דמויות מפורסמות מהספרות, כמו דון קישוט, תקועות בבית מלון במדבר. יש שם באר יבשה, באר היא מקום שממנו מקבלים מים, אבל כאן היא יבשה. הדמויות מחכות למטוס שמאחר.
ההצגה לא הצליחה בקופות ולא קיבלה ביקורות טובות. טנסי ויליאמס אהב את המחזה. לפעמים מעלים אותו בתיאטרון גם היום.
תגובות גולשים