קמניץ היא עיר בסקסוניה שבגרמניה. אוכלוסייתה עמדה על 241,210 תושבים בשנת 2012. שטח השיפוט שלה כ-220 קמ"ר. היא העיר השלישית בגודלה בסקסוניה, ונקראת על שם נהר הקמניץ הזעיר שעובר בה.
בעבר, בתקופת גרמניה המזרחית, שונה שמה ל"קרל-מרקס-שטאט" (Karl-Marx-Stadt). לאחר נפילת חומת ברלין ב-1989 השיבה העיר את שמה המקורי. בעיר פועלת אוניברסיטה לטכנולוגיה, עם כ-10,000 סטודנטים, והאוניברסיטה מהווה מרכז מדעי חשוב לאזור.
ההתיישבות החלה בסוף המאה ה-10 על ידי שבטים סלאביים. העיר מוזכרת לראשונה ב-1143 כמקום מושב של מנזר. ב-1170 העניק פרידריך הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, לקמניץ מעמד של עיר קיסרית חופשית. בימי הביניים הפכה למרכז טקסטיל, כשיותר משליש מהתושבים עבדו בתעשיית הבדים.
במאה ה-19 הפכה קמניץ למרכז תעשייתי גדול ונקראה "מנצ'סטר של סקסוניה". בשנת 1913 הגיעה אוכלוסייתה לשיא של כ-320,000 תושבים, מספר שלא חזר מאז.
במהלך מלחמת העולם השנייה העיר הופצצה קשות בגלל ריכוז מפעלים חיוניים, והרבה חלקים ממנה נהרסו. לאחר המלחמה, בשטחי גרמניה המזרחית, שוקמה העיר ונבנה בה דיור מוזל. לאחר איחוד גרמניה שוקמו גם אתרים תיירותיים בעיר.
לקמניץ יש שיעור ילודה נמוך במיוחד. ב-2012 נרשם שיעור של כ-3 ל-1,000 תושבים, לעומת כ-8.37 ל-1,000 בכל גרמניה.
בשנת 2018 נערכה בעיר הפגנה לאומנית גדולה, שבה השתתפו כ-8,000 בני אדם, בעקבות חשד לפשע עם מעורבות מבקשי מקלט.
העיר מארחת מאז 1996 את פסטיבל הסרטים הבינלאומי לילדים ונוער "CHLINGEL".
בעיר התקיימה בעבר קהילה יהודית מפוארת. בית הכנסת העירוני, שהיה בניין מרשים, נהרס בליל הבדולח ב-9 בנובמבר 1938. בתקופה שקדמה לשואה גורשו ילדים יהודיים מבתי הספר הציבוריים והוקם להם בית ספר יהודי. רב העיר, הרב פוקס, ניסה להציל ספרי קודש אבל נפגע במהלך ההרס. לאחר השואה נותרו בעיר מעט יהודים, ורבים עזבו.
זו גם עיר הולדתה של סוניה אולשנצקי, לוחמת התנגדות שפעלה כנגד הנאצים.
נכון ל-2009 מנתה הקהילה היהודית בקמניץ כ-700, 800 איש, רובם מהגרים מאוקראינה ומרוסיה. לקהילה מבנה משלה משנת 2001, ומתקיימות בו פעילויות לקהלים שונים.
בין הערים התאומות של קמניץ: טמפרה (Tampere), לובליאנה, מנצ'סטר, וולגוגרד, וקריית ביאליק (2022).
קמניץ היא עיר בגרמניה, במדינת סקסוניה. בשנת 2012 חיו בה כ-241,210 אנשים. שטח העיר כ-220 קמ"ר. היא נקראת על שם הנהר הקטן קמניץ.
פעם קראו לעיר "קרל-מרקס-שטאט" בזמן גרמניה המזרחית. אחרי נפילת החומה ב-1989 חזרה לשמה הישן. יש שם אוניברסיטה לטכנולוגיה. זו אוניברסיטה שמלמדת מדעים וטכנולוגיה. בערך 10,000 סטודנטים לומדים בה.
קמניץ הוקמה בסוף המאה העשירית על ידי שבטים סלאביים. היא נזכרת לראשונה ב-1143. ב-1170 קיבלה מעמד מיוחד כעיר חופשית מהקיסר.
בימי הביניים הייתה העיר מרכז לתעשיית בד. במאה ה-19 הפכה למרכז תעשייתי גדול.
ב-1913 חיו בעיר כ-320,000 איש. זה היה השיא ההיסטורי שלה. במלחמת העולם השנייה העיר ניזוקה מאוד והחלקים רבים נהרסו. לאחר המלחמה בנו בה בתים זולים ושקמו את העיר.
קמניץ ידועה גם בשיעור ילודה נמוך. ב-2012 נרשמו כ-3 לידות לכל 1,000 אנשים.
מאז 1996 מתקיים בעיר פסטיבל סרטים לילדים ונוער בשם "CHLINGEL".
בעיר הייתה קהילה יהודית גדולה. בית הכנסת המפואר נהרס בליל הבדולח ב-9 בנובמבר 1938. בתקופה ההיא הילדים היהודיים לא למדו בבתי הספר הרגילים. אחרי המלחמה נותרו בעיר יהודים בודדים ורבים עזבו.
סוניה אולשנצקי נולדה בקמניץ. היא הייתה לוחמת שהתנגדה לנאצים.
מאוחר יותר, ב-2009, חיו בקמניץ כ-700, 800 יהודים, רובם עולים מאוקראינה ומרוסיה. יש לקהילה בניין משלה משנת 2001 לפעילויות.
קמניץ קשורה בערים תאומות כמו מנצ'סטר וטמפרה. בשנת 2022 נוצר קשר גם עם קריית ביאליק.
תגובות גולשים