קַנַּבּוֹס (המפ) הוא השם לצמחים של קנאביס סאטיבה שגודלו לא להפקת סם. אלה זנים כמעט ללא THC. THC הוא החומר הפעיל בקנאביס שגורם להשפעה משכרת. בקנבוס יש כמות נמוכה מאוד של THC, ולכן אי-אפשר להשתמש בו כדי להשתכר.
בכמה מדינות, כמו האיחוד האירופי וקנדה, מותר לגדל קנבוס לתעשייה. בארצות הברית מקבלים לכך היתר קשה מרשויות האכיפה. התוצר המרכזי של הקנבוס הוא סיבים מהגבעול, שמשמשים בתעשייה למוצרים שונים. זרעי הקנבוס משמשים גם כתוסף מזון. החלבון שבזרעי המפ נחשב עשיר מאוד, ובחלק מההשוואות הוא יותר עשיר מחלבון מעוף, בשר, דגים ומוצרי חלב.
חומרי הגלם של הקנבוס נחשבים זולים לגידול. הצמח צורך מעט מים, אפשר לגדלו בקלות יחסית ולא תמיד דורש הדברה רבה. מהמוצרים השונים של הקנבוס אפשר להפיק אלפי סוגי מוצרים. בין הדוגמאות הנפוצות: שמן למזון, חומרי בנייה, דלקים, חלקי רכב, פלסטיק, קוסמטיקה, נייר וטקסטיל.
שימוש בסיבי המפ עתיק מאוד. יש ממצאים של זרעים באיי אוקי ביפן משנת 8000 לפני הספירה. בסין נמצאו חותמות של סיבי קנבוס על כלי חרס כבר במאה החמישית לפני הספירה. הקנבוס שימש אנשים רבים לאורך ההיסטוריה, גם בארץ ישראל העתיקה ומוזכר במשנה.
עד סוף המאה ה-19 ייצרו מהקנבוס אלפי מוצרים. הקנבוס הגיע לאמריקה עם המתיישבים. אנשי מפתח כמו תומאס ג'פרסון וג'ורג' וושינגטון גידלו אותו. הדגל האמריקאי הראשון נאפה מבד קנבוס, ובתקופות מסוימות הוכרו בו גם מיסים וקורבנות כלכליים במפ. בארצות הברית הושם איסור על הקנבוס בשנת 1937. בישראל תחום הקנאביס הרפואי מפוקח על ידי יחידת היק"ר במשרד הבריאות.
קַנַּבּוֹס, שנקרא גם המפ, הוא סוג של צמח קנאביס. זה צמח שלא גורם לאדם להיות משכר. THC הוא החומר שבצמחים משכרים. בקנבוס יש מעט מאוד THC.
מגדלים קנבוס בשביל הסיבים והזרעים. הסיבים עושים בדים ונייר. הזרעים משמשים למזון. בחלק מהמקומות מותר לגדל קנבוס לתעשייה. בחלק אחר צריך רשות מיוחדת.
הצמח קל לגידול. הוא צורך מעט מים ולא צריך הרבה ריסוס. אפשר להכין ממנו שמן למזון, חומרי בניין, חלקי רכב וקוסמטיקה.
קנבוס שימש אנשים כבר לפני אלפי שנים. מצאו זרעים ביפן מלפני 8000 שנה. בסין נמצאו עבודות עם סיבים מהתקופה הנאוליתית. גם בארץ הקנבוס שימש מזמן. האמריקאים הראשונים הביאו אותו לאמריקה. ב-1937 נאסר השימוש בקנבוס בארצות הברית. בישראל משרד הבריאות מטפל בקנאביס רפואי דרך יחידה מיוחדת.
תגובות גולשים