קפיצת הדרך היא בבתי האגדה היהודית מעבר מהיר וניסי ממקום למקום. המילה נתפסת בדרך כלל כ"קפיצה" בלי תיווך. עם זאת, לפי מילון אבן-שושן ולפי השימוש בתלמוד, הכוונה היא לעתים ל"סגירה" או "קימוץ", כלומר קיצור הדרך כך ששני קצותיה מתקרבים זה לזה. רש"י מפרש זאת כאילו הארץ "נתקצרה ונתקמצה".
בברייתא בתלמוד הבבלי מוזכרים שלושה שקפצה להם הארץ: אליעזר עבד אברהם, יעקב אבינו, ואבישי בן צרויה. לפי הגמרא, הקפיצה אפשרה לאליעזר להגיע מארץ ישראל לארם נהריים בראש שיירה של עשרה גמלים בתוך יום אחד.
גם בתלמוד הירושלמי יש סיפור על רועה שראה את עצמו בבבל אחרי שרץ בעקבות שורו.
רב האי גאון דן בעדויות על מעשי ניסים שהשתייכו לשימוש ב"שמות הקדושים", שמות אלוהיים שנאמרו כביכול כדי לגרום לניסים. בתשובותיו הוא מזכיר מסורת על מי שנטען שבא בקפיצת הדרך מבבל, ומזהיר מפני רמאים.
בסיפורי חסידים קפיצת הדרך היא מוטיב נפוץ. במיוחד מסופרים על הבעל שם טוב שקיבל קפיצת דרך בעזרת שמות
קדושים. גם אצל ש"י עגנון מופיע סיפור שבו, אחרי יום כיפור, הסוסים פרחו והעגלה "טסה" במהירות רבה.
קפיצת הדרך הופיעה כסימן וסיפור אצל כותבים מודרניים. יהודה לייב גורדון פרסם סיפור בשם זה. ש"י עגנון עיבד מעשייה עממית ב"מעשה העז" על עז שמצאה מערה שנוסעת מפולין לארץ ישראל בכמה שעות או ימים. ב"בלבב ימים" מוזכר המושג גם כן. ביאליק השתמש בביטוי באופן מטאפורי כדי לתאר נסיעה מהירה.
הרעיון של תנועה פלאית מופיע בספרות מדע בדיוני, ולעתים מוסברים דרכה בעזרת רעיונות מדעיים כמו חור תולעת, מעבר חללי-זמני דמוי מנהרה. ברומן "חולית" של פרנק הרברט, הדמות Kwisatz Haderach (שבתרגום לעברית נקשרה ל"קפיצת הדרך") מסוגלת לבצע מעשים על־טבעיים ולראות מסלולי עתיד. גם אצל שייקספיר, בסונטה 44, מופיעה דימוי של מחשבה ש"מדלגת" במהירות למקום שהיא רוצה להיות בו.
קפיצת הדרך היא סיפור יהודי על נס של מעבר מהיר ממקום למקום. אגדה זה סיפור עם פלאים. יש שתי דרכים להבין את השם. אומרים שהוא "קפיצה" אמיתית. אחרים אומרים שהדרך "נתקצרה" והאדם הגיע מהר.
בתלמוד כתוב על שלושה שאהבו קפיצת הדרך: אליעזר, יעקב ואבישי. אליעזר הגיע עם עשרה גמלים מארץ ישראל לארץ רחוקה ביום אחד.
בתלמוד הירושלמי יש סיפור על רועה שרץ אחרי השור ונמצא במקום רחוק מאוד.
במסורות החסידות מספרים שהבעל שם טוב ידע קפיצת דרך. אצל ש"י עגנון יש סיפור שבו אחרי יום כיפור הסוסים טסו במהירות והסיעו את הנהג.
בספרי מדע בדיוני הרעיון מופיע לעתים. חלק מהסופרים מסבירים אותו בעזרת חור תולעת. חור תולעת זה כמו מנהרה במרחב, שאפשר לעבור דרכה במהירות.
בספר "חולית" יש דמות שיכולה לראות את העתיד ולעשות דברים על־טבעיים. גם אצל שייקספיר כתוב רעיון דומה, שאפשר לחשוב על מקום ולהגיע אליו במהרה.
תגובות גולשים