איוו ג'ימה הוא אי געשי קטן (כ־21 קמ"ר) כ־1,200 ק"מ דרומית לטוקיו. בקצהו הדרומי מתנשא הר סוריבאצ'י, שהפך לסמל הקרב. ביוני 2007 שונה שמו רשמית לאיוו טו, אך הכתיבה ביפנית זהה.
הקרב התנהל בפברואר, מרץ 1945, בשלב האחרון של מלחמת העולם השנייה באוקיינוס השקט. ארצות הברית תכננה לכבוש את האי במבצע אדישות (קוד הפלישה), כדי להשיג שדות תעופה ולעזור למטוסי B-29, מפציצים רחבי טווח, במשימות אל יפן. המודיעין האמריקני העריך כיבוש מהיר בתוך מספר ימים, אך לא זוהו היטב מערכי ההגנה היפניים התת־קרקעיים.
המפקד היפני המאוחר קוריבאישי בנה הגנה שונה: עמדות מבוצרות בעומק האי, רשת מנהרות ובונקרים שקשרו בין החלקים. האמריקנים תכננו נחיתה אמפיבית, נחיתה מהים עם כוחות נחתים, שתחל בחופים הדרומיים ותתפתח צפונה.
נחיתת הנחתים החלה ב־19 בפברואר 1945. ההפגזה הימית והאווירית לא שיבשה את המבצרים היפניים היטב, ואיוו ג'ימה התברר כלחימה קשה מאוד. המשטח האפרי והמצוקים הקשו על התקדמות. הלחימה נמשכה כ־35 ימים, ועד ה־26 במרץ. ב־6 במרץ נחתו על האי מטוסי P-51 מוסטנג (מטוסי קרב) שסיפקו סיוע אווירי קרוב.
גל הנחיתה הראשון נעשה כמעט ללא אש פתיחה, לפי התוכנית היפנית שנועדה למשוך את הכוח האמריקני אל תוך הטווח. רק בהמשך נפתחה אש כבדה מהעמדות וההר. בתוך 48 שעות ראשונות נהרגו או נפצעו כ־3,500 חיילים אמריקנים.
בימים הראשונים כובש על ידי כוחות אמריקנים הר סוריבאצ'י. באחד הרגעים הורם דגל ארצות הברית על הפסגה, ותצלום של ג'ו רוזנטל, "הנפת הדגל באיוו ג'ימה", הפך לתמונה המפורסמת שמסמלת את הקרב.
הרבה מהביצורים היפניים בחלקו הצפוני של האי המשיכו להתנגד, בעזרת מנהרות שהעניקו אפשרות לתקיפות פתע. האמריקנים השתמשו בין היתר בטנקים עם להביורים (הלהבה, שכשמו כן הוא, כלי שזורק אש) וברימוני יד לטיהור מנהרות.
בליל ה־25 במרץ ניסו כוחות יפניים מתקפת נגד אחרונה ליד אחד משדות התעופה. הלחימה הסתיימה ב־26 במרץ, והאי הוכרז בטוח.
הקרב על איוו ג'ימה נגמר בעלות כבדות בשני הצדדים. מתוך כ־22,000 חיילים יפניים שהוצבו באי נהרגו כ־21,500 ורק 216 נשבו. בכוחות בעלות הברית נהרגו כ־6,825 וחלו כ־27,909 נפגעים בסך הכול. חלק מהיפנים התחבאו במערות לתקופה ארוכה לאחר הקרב; ידועים מקרים של כניעות רק בשנים שלאחר המלחמה.
כמה היבטים של חשיבותו האסטרטגית שנויים במחלוקת: האי שימש לנחיתות חירום, נקודות תדלוק ולבסיסי חילוץ, אך השפעתו על מערך ההפצצות וההתראה היפני הייתה מוגבלת.
התמונה של הנפת הדגל הפכה לסמל, והוקמו אנדרטאות ופסלים שנועדו להנציח את הלוחמים. ארצות הברית קראה שלוש ספינות על שם איוו ג'ימה. בטקסים משותפים בין אמריקאים ליפנים נערכו ימי זיכרון, בהם קיבלו הצדדים הזדמנות להיפגש ולכבד את הזכרון.
איוו ג'ימה הוא אי קטן וזולג של עשן וולקני. הוא כ־21 קמ"ר וקרוב ל־1,200 ק"מ מטוקיו.
בפברואר 1945 קרבו ארצות הברית ויפן לקרב גדול על האי. האמריקנים רצו שדה תעופה קרוב ליפן. הם קראו לפלישה "מבצע אדישות" (שם לקראת המבצע).
היפנים בנו בונקרים ומנהרות. המנהרות עזרו להם להסתתר ולצאת בהפתעה.
האמריקאים נחתו מהים ב־19 בפברואר. הלחימה נמשכה כ־35 ימים.
בתחילת הקרב נישא דגל אמריקני על פסגת הר סוריבאצ'י. צלם בשם ג'ו רוזנטל צילם תמונה מפורסמת של ההנפה.
הקרב היה קשה. רוב החיילים היפנים נהרגו או לא נשבו. גם הצד האמריקני ספג אבדות רבות.
איוו ג'ימה שימש אחר כך לנחיתות חירום ולעזרה לטייסים.
יש באנגליה ובארצות הברית אנדרטאות ופסלים שמזכירים את הקרב. אנשים מיפן ומארצות הברית נפגשו בטקסים כדי להניח פרחים ולזכור.
תגובות גולשים