קרב גוודלקנל

קרב גוודלקנל (7 באוגוסט 1942, 9 בפברואר 1943) היה סדרת לחימות בין האימפריה היפנית לבין כוחות בעלות הברית באי גוודלקנל, באיי שלמה. בעלות הברית, בעיקר אמריקאים, נחתו כדי למנוע מהיפנים להשתמש באיים לחסימת נתיבי אספקה בין ארצות הברית, אוסטרליה וניו זילנד.


התקפה יפנית על פרל הארבור בחודש דצמבר 1941 פתחה את המלחמה בין יפן לארצות הברית. היפנים כיבשו במהירות שטחים באוקיינוס השקט ובנו בסיסים כמו רבאול. בעלות הברית תכננו לעצור את הדחיפה היפנית ולהשיג מאחזים אסטרטגיים, וכך נולדה התוכנית לכיבוש איי שלמה, שכוללת את גוודלקנל.


היפנים בנו בגוודלקנל שדה תעופה בבנייה, שייקרא אחר כך שדה הנדרסון. ברבאול היה למפקדה היפנית צי ואוויר; היפנים שלחו כוחי ארמייה כדי לכבוש מחדש את השדה.

בעלות הברית שלחו כוח ים, אוויר וקרקע גדול. הנחתים (חיילים מיוחדים שמבצעים נחיתות מן הים) והצי האמריקני הובילו את הנחיתה. כוחות סיוע הגיעו מאוסטרליה וניו זילנד.


לרוב בעלות הברית לא פיצחו את הצפנים היפניים בקרב הזה, לכן המידע היה חלקי. הטופוגרפיה של האי קשה: יער גשם סמיך, גבעות תלולות ובוצות הקשו על הלחימה והובילו למחלות טרופיות.


ב-7, 8 באוגוסט 1942 נחתו כוחות בעלות הברית בגוודלקנל וטולאגי. הם כבשו במהירות את השדה התעופה והחלו לשפרו. בהתחלה הכוחות הימיים של בעלות הברית נסוגו בערב 8 באוגוסט, והשאירו את הנחתים ללא חיפוי אווירי מלא.


היפנים ניסו להעביר תגבורות בלילות במשחתות מהירות במסלול שנקרא "טוקיו אקספרס". האסטרטגיה היפנית הייתה לבצע תובלה לילית כדי להימנע מהתקפות אוויר יומיות. בשטח נלחמו קרבות קרקע ואויר יומיומיים סביב שדה הנדרסון ורכס לונגה. שתי הצדדים קיבלו תגבורות, אך היפנים סבלו ממחסור חמור באספקה ובאמצעי כבד.


במצעד התקפות יפניות כבדות נכשלו הניסיונות לכבוש את שדה הנדרסון. הקרבות כללו התקפות יפניות גדולות שנדחו בעזרת מקלעים, ארטילריה, מטוסים ואש מהים. בנובמבר נערך קרב ימי קשה סביב גוודלקנל. במהלך קרבות ימיים ואוויריים אבידות כבדות הוטלו על שני הצדדים.


היצע אספקה ירוד, מחלות ותמותה כבדה אילצו את המפקדה היפנית להחליט על פינוי. החל מסוף ינואר ובלילות הראשונים של פברואר 1943 פינו היפנים את כוחותיהם, וב-9 בפברואר הכריזו בעלות הברית שהאי מאובטח.


ניצחון בעלות הברית בגוודלקנל שינה את מצב הכוחות באוקיינוס השקט. הקרב סימן מעבר ממגננה למתקפה מצד בעלות הברית והחל את תהליך הבידוד של בסיסים יפניים כמו רבאול.

המערכה עלתה בדם: כ-25,000 חיילים יפנים נהרגו במהלך המערכה. הצד היפני ספג גם אובדן של טייסים מנוסים ומשאבים שאי אפשר היה להחליף במהירות.


המודל הלוגיסטי והאווירתי של בעלות הברית התחזק עם הזמן. בקרב זה נראתה חשיבות הייצור התעשייתי והיכולת להחליף אבדות. גוודלקנל שימש אחר כך כבסיס חשוב להתקפות בעלות הברית באיי שלמה.


המערכה עוררה עניין רב בתקשורת ובספרות. ספרים וסרטים רבים עוסקים בחוויות הלוחמים וגאוות הנחתים והטייסים.

קרב גוודלקנל התרחש בין 7 באוגוסט 1942 ל-9 בפברואר 1943. יפן ובעלות הברית לחמו על האי גוודלקנל.


בעלות הברית נחתו בגוודלקנל כדי לעצור את היפנים ממחסום דרכי הים. הנחתים (חיילים שמנחתים מהים) כבשו שדה תעופה שבנוי שם.


האי היה מכוסה ביער גשם. זה אומר: עצים צפופים ובוץ. חיילים חלו במחלות כמו מלריה. זה הפך את הלחימה לקשה מאוד.


היפנים ניסו לשלוח חיילים בלילה במשחתות מהירות. זה נקרא "טוקיו אקספרס", משאיות ים מהירות. הם קיבלו קצת אספקה, אבל לא מספיק.


האמריקאים ואנשי בעלות הברית החזיקו את שדה התעופה. היפנים ניסו לכבוש אותו בחזרה, אך נכשלו. לבסוף היפנים פינו את כוחותיהם בפברואר 1943.


הניצחון עצר את התפשטות יפן באזור. גוודלקנל הפך לבסיס חשוב לבעלות הברית. הרבה חיילים נהרגו במערכה, ואחד המספרים שצוינו הוא כ-25,000 חיילים יפנים.


הקרב נחשב לנקודת מפנה במלחמה באוקיינוס השקט. אנשים כתבו ספרים וסרטים על מה שקרה שם.