קרב גטיסברג

ב-1, 3 ביולי 1863 התנהל קרב גטיסברג בפנסילבניה. הקרב נחשב לנקודת מפנה במלחמת האזרחים האמריקנית. ארמיית הפוטומק של האיחוד, בראשות מייג'ור גנרל ג'ורג' מיד, הדפה את התקפות ארמיית צפון וירג'יניה של הגנרל רוברט אי. לי. הפלישה השנייה של הדרום לצפון הסתיימה בכישלון, וכ־50,000 חיילים משני הצדדים נפגעו.

לי הפליש לצפון כדי להקל על הלחץ במערב ולנסות להשפיע על דעת הקהל בצפון. באותו קיץ צבא הדרום רצה גם לנצל יבולי הצפון ולמצוא בסיסי אספקה. בזמן התכנון חילק לי את קורפוסיו ושילח את פרשיו של ג'.א.ב. סטוארט לפשיטה רחוקה. הפשיטה של סטוארט איחרה וחסרה למודיעין של לי.

בינוניוני התחילו התגוששות והתקדמויות עד להגעה לגטיסברג. יחידות פרשים ויחידות רגלים של שני הצדדים נפגשו בסדרה של תקריות מקומיות. מייג'ור גנרל ג'ון פ. ריינולדס שלח תגבורות לגטיסברג, אך נהרג בהגיעו.

ב-1 ביולי נלחמו כוחות דרומיים מצפון וממערב לעיירה. הצפונים נסוגו אט אט לכיוון גבעות דרומיות שסיפקו להם הגנה טובה יותר: גבעת בית הקברות, רכס בית הקברות וגבעת קאלפ. הדרומיים כבשו חלקים מהשדה אך לא את הגבעות המרכזיות.

בלילה ובבוקר הגיעו תגבורות משני הצדדים. מיד פרש את כוחותיו בקו חזק שהיה דומה לקרס דיג, עם מרכז על רכס בית הקברות וסיומות על גבעת קאלפ ו-Little Round Top, כיפה עגולה קטנה.

לי תכנן תקיפה מדורגת: לונגסטריט יעקוף ויפלוש לאגף השמאלי של האיחוד, ואיוול יחד עם ארלי יפעילו לחצים במקום אחר. "קורפוס" הוא יחידת-צבא גדולה (הכינוי לצבא מחולק לקבוצות כאלה). לונגסטריט צפה לסגת ולשמור כוח, ואילו לי דרש מתקפה ישירה. שגיאות בתזמון ובמידע הובילו לכך שההתקפות לא הוצנעו כמתוכנן.

אזור Little Round Top ו־Big Round Top היה קריטי. צפון החזיק בכיפה הקטנה אחרי קרב קשה, וההחזקה שם מנעה מהדרום לאגף את הקו הצפוני. הקרבות שהתחוללו ב"מאורת השטן" (Devil's Den), בשדה החיטה וברכס בית הקברות היו אלימים וגרמו לאבדות כבדות. הקורפוס השלישי של האיחוד נחלש מאוד.

לי ריכז כמעט את כל תותחי הדרום לפגזת ריכוך ארטילרית ופקד על מתקפה מרכזית, שהוכרה כ"הסתערות פיקט" (Pickett's Charge). ההסתערות כללה כ־12,500 חיילים שניסו לחדור דרך שטח פתוח לכיוון רכס בית הקברות. ההתקפה נכשלת; חיילי הדרום ספגו אש ארטילריה ורובה כבדה. כמה יחידות הגיעו עד ל"הזווית" וקפצו על החומה, אך נבלמו וחזרו לאחור.

הפרשים של סטוארט חזרו מאוחר ולא סיפקו את המודיעין שלי ציפה לו. קרבות פרשים בין שני הצדדים נערכו ביום השלישי, וחלקם כללו לחימה קרובה.

לי סילק את כוחותיו מזרחה ונסוג לווירג'יניה בלילה בין 3 ל־4 ביולי. מיד ספג ביקורת על שלא ראה אנקפה להשמיד את צבא לי בעת שהוא נלכד נגד נהר הפוטומק הגואה. באותו זמן, במערב, נכנעה ויקסבורג לידי גרנט, מהלך ששינה את המאזן האסטרטגי נגד הקונפדרציה.

אבדות הקרב נאמדות בין 46,000 ל־51,000 נפגעים. חלק גדול מן הקצונה של הדרום נהרג או נפצע. בצפון נהרגה רק אזרחית אחת כתוצאה מכדור תועה. התגובות בצפון היו התלהבות מוגבלת; מאוחר יותר רבים ציפו שארמיית לי הושמדה, אך זה לא קרה. בדרום נמתחה ביקורת על לִי ועל מפקדיו.

לִי נתפס לפני גטיסברג כגנרל מבריק. הסיבות לכשלונו כוללות ביטחון מופרז בהרוח אנשיו, כשלים במודיעין ובתפקוד מפקדי המשנה, ומחלוקות על החלטות כמו איחור ההתקפה של לונגסטריט. מִיד, מפקד האיחוד, הצליח למקם את כוחותיו נכון, להשתמש בתגבורות בזמן ולנצל את היתרונות הטופוגרפיים. למרות הביקורת על מִיד, הקרב העיב על יכולת ההתקפה של לי.

לאחר הקרב נקברו רבים בשדה הקרב בבית הקברות החדש בגבעת בית הקברות. הטקס נערך ב-19 בנובמבר 1863. הנשיא אברהם לינקולן נשא נאום קצר ומפורסם, "נאום גטיסברג". היום המקום הוא חלק מהפארק הלאומי הצבאי של גטיסברג.

ב-1 עד 3 ביולי 1863 נערך קרב גדול בגטיסברג בפנסילבניה. שתי צבאות נפגשו: צבא הצפון בראשות ג'ורג' מיד, וצבא הדרום בראשות רוברט אי. לי. מיליוני, כמעט 50,000 אנשים נפגעו.

לפני גטיסברג היו כמה קטטות ושטחים שבהם חיילים נלחמו. מפקד הפרשים של הדרום, סטוארט, יצא לפשיטה רחוקה ולכן לי לא קיבל מידע חשוב.

ביום הראשון נלחמו בדרך לשדות ולאחר מכן הצפוניים נסוגו לגבעות שמדרום לעיירה. הגבעות נתנו הגנה טובה.

בלילה הגיעו תגבורות. הצפוניים סידרו קו הגנה בצורת עקומה סביב העיירה. זה עזר להם להגן על עצמם.

לי החליט לשלוח מתקפה גדולה מאוד שנקראה "הסתערות פיקט". זו הייתה התקפה רצופה בשטח פתוח, והחיילים הדרומיים ספגו אש כבדה. רבים נפגעו וההתקפה נכשלה.

לי נסוג לווירג'יניה. מייג'ור גנרל מיד לא רדף בחזקה אחרי הדרום. בו זמנית, במערב, צבא אחר כנע ויקסבורג, אירוע חשוב שעזר לצפון.

כ־50,000 חיילים נהרגו או נפצעו. "נפגעים" פירושו אנשים שנהרגו או נפצעו בקרב. רבים נקברו בבית הקברות בגבעת בית הקברות.

בטקס הקבורה נשא הנשיא אברהם לינקולן נאום קצר וידוע. הנאום הזה נקרא "נאום גטיסברג" והוא מפורסם עד היום.