הקרב התרחש בין 13 ל־16 באפריל 1945 בעיר חרונינגן בהולנד. התוקפת הייתה הדיוויזיה הקנדית ה־2. המגינים היו תערובת של חיילים גרמנים, לוחמי SS (יחידת משמר נאצית), אנשי אוויר ומגינים הולנדים ובלגים. באזור היו גם גדודי נ"מ, כלומר נשק נגד מטוסים. הפיקוד הגרמני היה מבולגן, והכוחות לא פעלו בתיאום. הקנדים היו מאומנים ומנוסים; הדיוויזיה כללה מספר גדודי חי"ר, גדוד מכונות ירייה וגדוד סיור.
הגרמנים רצו לעצור את כניסת בעלות הברית לגרמניה. הם גם כיסו נסיגה של יחידות גרמניות חזרה דרך נהר האמס. המגינים ההולנדים והבלגים חששו מהשלכות אם השלטון יעבור לידיים אחרות. מטרת הקנדים היתה להגן על הכוח שנכנס לגרמניה ולחסל כיסי התנגדות אחרונים בהולנד.
הגרמנים התרכזו בעיר העתיקה שמקיפה תעלה. הם הרסו גשרים במערב, ושמרו על גשר הרבורג בצפון בכוחות כבדים. כיס התנגדות נוסף החזיק בתחנת כוח ונכנע אחרי נפילת העיר העתיקה. הקנדים פתחו בהתקפה: אחרי שעתיים הם כיבו את ההגנה על הגשר ופרצו לפארק בצפון, שהיה חלק מחומות העיר הישנה. ביום הלחימה הם הגיעו לכיכר השוק ונתקלו בהתנגדות חזקה, בעיקר ממכונות ירייה בביתים מדרום לכיכר. הקנדים השתמשו בשילוב של חי"ר ושריון כדי להפיל בתים ולהתקדם פנימה. ב־16 באפריל נכנע המפקד הגרמני כשנראה שאין טעם להמשיך.
הדיווח מציין כ־300 גרמנים ו־150 קנדים הרוגים. האוכלוסייה האזרחית ספגה נזק כבד: כ־100 אזרחים נהרגו ו־270 מבנים נהרסו. חלק מהכוחות הגרמניים נכנעו, כ־5,200 אנשי צבא נפלו בשבי, ואחרים נסוגו צפונה והשתלבו בקרבות אחרים. קרב חרונינגן היה אחד הקרבות העירוניים הגדולים ביותר שבהם לחמו כוחות קנדיים. בהשוואה לקרב אורטונה, אליו התייחסו הקנדים כ"סטלינגרד הקטנה", בחרונינגן היו כמות גדולה בהרבה של כוחות קנדיים.
הקרב היה בעיר חרונינגן בהולנד ב־13 עד 16 באפריל 1945. התקיפה נעשתה על ידי הדיוויזיה הקנדית ה־2. המגינים היו חיילים גרמנים ולוחמי SS (יחידה נאצית).
הגרמנים רצו לעצור את כוחות בעלות הברית מלפנות לגרמניה. הקנדים רצו לעזור לכוחות להיכנס לגרמניה ולסגור אזורי התנגדות בהולנד.
הגרמנים ישבו בעיקר בעיר העתיקה שמוקפת תעלה (תעלה = מים שמקיפים חלק מהעיר). הם הרסו כמה גשרים, והשאירו גשר אחד מוגן בכוח רב. הקנדים לחמו לפרוץ את ההגנות. אחרי כמה שעות הם כבשו את הגשר ופרצו לפארק בצפון. הם הגיעו לכיכר השוק ונתקלו בהתנגדות חזקה מבתים סמוכים. הקנדים השתמשו בטנקים ועזרו לחיילים להתקדם. ב־16 באפריל המפקד הגרמני נכנע.
בערך 300 חיילים גרמניים ו־150 חיילים קנדיים נהרגו. גם אזרחים נפגעו: כ־100 אזרחים נהרגו, וכ־270 מבנים נהרסו. כ־5,200 חיילים גרמנים נכנעו והלכו לשבי. קרב חרונינגן היה אחד הקרבות העירוניים הגדולים שבהם השתתפו הקנדים.
תגובות גולשים