קרב מרס אל כביר

קרב מרס אל כביר התקיים ב-3 ביולי 1940 בין הצי המלכותי הבריטי לשייטת הצרפתית בנמל מרס אל כביר, בחוף צפון אפריקה (כיום אלג'יריה). הקרב היה חלק ממבצע קטפולט, מבצע בריטי שנועד לנטרל או לשים פעולה את כלי השיט הצרפתיים אחרי כניעת צרפת לגרמניה.

לאחר כניעת צרפת חששו הבריטים שהגרמנים ינצלו את הצי הצרפתי נגדם. וינסטון צ'רצ'יל דרש שהצי הצרפתי יצטרף לבריטים או יוותר על יכולתו להלחם. חלק מכלי השיט הצרפתיים הפליגו לנמלים בשליטה בריטית או נותרו בנמלים של בעלי ברית, אך שייטת גדולה עגנה במרס אל כביר.

השייטת במרס אל כביר כללה בין היתר את אוניות המערכה פרובנס וברטאן, את דנקירק ושטרסבורג (אוניות מערכה מודרניות, סיירות קרב), את נושאת המטוסים קומנדנט טסט וארבע עד שש משחתות. נושאת מטוסים = ספינה שמובילה וממריאה ממנה מטוסים. האדמירל הבריטי בסביבה, סמירוויל, שלח אולטימטום לצרפתים. המגעים התעכבו, והמגעים נוהלו על ידי קפטן שדיבר צרפתית במקום אדמירל.

ב-3 ביולי הבריטים הטילו מוקשים והחלו לפתוח באש בשעה 16:56. הבריטים השתמשו בסיירת המערכה הוד ובאוניות המערכה וליאנט ורזולושן, וכן בנושאת המטוסים ארק רויאל. הצרפתים ענו באש בהמשך, אך לא הצליחו לעצור את התקיפה. אוניית המערכה ברטאן התפוצצה וטבעה (בערך בשעה 17:09). פרובנס, דנקירק והמשחתת מוגאדור נפגעו או עלו על שרטון. שטרסבורג הצליחה להימלט בסופו של דבר לתולון.

במהלך הפעולות שוטטו עוד אירועים: צוללת בריטית הטביעה ספינה צרפתית ב-4 ביולי, ופעולות אוויריות נוספות פגעו בדנקירק ב-5 ביולי. בסך הכל נהרגו כ-1,297 מלחים צרפתים וכ-350 נפצעו. הפעולה עוררה מתיחות בין בריטניה וצרפת וניצלה בתעמולה גרמנית.

הפעולה השפיעה גם על דעת הקהל בארצות הברית, והדגימה את נחישות הבריטים מול התפשטות גרמניה. בריטים מסוימים, ובכללם אדמירל סמירוויל, ראו במקרה זה גם טיעון מוסרי ופוליטי בעייתי. בהמשך נמנעו חלק מאוניות הצי הצרפתי באלכסנדריה והן הושארו במצור עד שהצטרפו לכוחות צרפת החופשית ב-1943. לבסוף, ב-1942 הצרפתים עצמם הטביעו חלק מכלי השיט בטולון כדי למנוע תפיסתם על ידי הגרמנים.

ב-3 ביולי 1940 תקפו הבריטים את הנמל מרס אל כביר בצפון אפריקה. המטרה הייתה למנוע שהצי הצרפתי ייפול לידיים גרמניות.

אחרי שצרפת נוצחה, הבריטים חשבו שהצי הצרפתי עלול לשמש נגדם. הם החליטו לנטרל אותו.

בספינה אחת היו אוניות גדולות כמו דנקירק ושטרסבורג, וגם נושאת מטוסים, ספינה שלמטוסיה ממריאים ונוחתים. הבריטים הגיעו עם ספינות גדולות ונושאות מטוסים. הם ניסו לדבר עם המפקדים, אך בסוף פתחו באש. אוניית המערכה ברטאן התפוצצה וטבעה. כמה ספינות נפגעו, ושטרסבורג הצליחה לברוח.

בערך 1,300 מלחים צרפתים נהרגו וכ-350 נפצעו. האירוע עיצבן את צרפת וגרם למתח גדול בין המדינות. חלק מהספינות הצרפתיות בנמלים אחרים הושארו במצור עד שהצטרפו לצרפת החופשית.

הפעולה הראתה כמה המצב היה מסוכן אז. היא גם השפיעה על דעת הקהל במדינות אחרות.