קרב קלודן

קרב קאלודן נערך ב-16 באפריל 1746 והיה הקרב האחרון על אדמת האי הבריטי. הקרב היה בין היעקוביטים, תומכי בית סטיוארט והטוען לכתר צ'ארלס אדוארד סטיוארט (הנסיך צ'ארלי היפה), לבין כוחות הנאמנים למלך ג'ורג' השני ולבית הנובר.

הסכסוך קשור לשינויי השלטון באנגליה במאות ה-17 וה-18. לאחר שהמודל המלוכני השתנה, עלה לשלטון בית הנובר, פרוטסטנטי ומקושר לפרלמנט. בסקוטלנד, לעומת זאת, רבים תמכו בבית סטיוארט, שהיה סקוטי במוצאו. תומכי סטיוארט כונו יעקוביטים (על שם המלך ג'יימס), והם צברו תנועה מתמדת של מרידות ובקשות לשובו של הבית הישן.

ב-1745 הפליג צ'ארלס אדוארד סטיוארט לצפון סקוטלנד וקיבל תמיכה מאנשי ההיילנדס, התושבים ההרריים. הצלחות מוקדמות, כמו ניצחון בפרסטונפאנס, אפשרו לו להשתלט על חלקים מסקוטלנד ולהתקדם דרומה עד לעומק אנגליה. עם זאת, חלק מתומכיו עזבו והוא נאלץ לסגת חזרה. בסופו של דבר היעקוביטים הוכרזו ככולים באזור ביצת קלודן ב-16 באפריל 1746.

מול הצבא היעקוביטי עמד דוכס קמברלנד, בנו של ג'ורג' השני, עם כ־8,000 חיילים. ליעקוביטים היו כ־5,000 חיילים, בעיקר היילנדרים (לוחמים מהאזורים ההרריים). תנאי השטח בביצות הפכו את ההסתערות ההררית לפחות יעילה. הארטילריה ההנוברית פעלה בעדיפות מספרית וטכנית ובשלב מוקדם גרמה לנזקים כבדים. הסתערות של שבט קמרון התגלתה ככבידה וחסרת סיכוי מול אש ארטילרית ורובים. לאחר הגעת פרשים הנובר והפסד בשדה הקרב, פקד צ'ארלי על נסיגה.

בסיום הקרב נרשמו כ-1,250 הרוגים בקרב היעקוביטים וכ-300 מנאמני קמברלנד. לאחר המפגש אירעו מעשי אלימות נוספים: לפי הדיווחים, מספר רב של שבויים ופצועים נהרגו בעקבות הוראות קמברלנד, מעשה שהשפיע על תדמיתו וזכה לו לכינוי ״הקצב״.

צ'ארלס ברח מחופש ונמלט בסופו של דבר לצרפת בספטמבר 1746. חלק מסיפוריו, כמו עזרתה של פלורה מקדונלד והרפתקאות הבריחה, הונצחו בספרות ובאגדות. מותו של צ'ארלס ב-1788 ללא יורש חוקי סיים למעשה את דרישת בית סטיוארט לכתר האנגלי.

קלודן סימלה סיום המאמצים החמושים נגד בית הנובר בבריטניה. ההנוברים ביססו את שלטונם, והאמון במערכת הפרלמנטרית החזקה המשיך להכתיב את מדיניות המדינה. ניצחון זה אפשר לבריטניה להתרכז במלחמות הקולוניאליות בעתיד ולהיות כוח מרכזי באירופה.

לאחר התבוסה חוקקו חוקים שניסו לדכא את תרבות ההיילנדס: איסור על נשק, על לבוש מסורתי כמו הקילט (חצאית סקוטית), על טקסים גאליים ועל הלימוד בשפה הגאלית. סמכויות הקלאנים (השבטים) הוקלו וראשיהם איבדו מעמד. השינויים האלה והלחץ הכלכלי הובילו להגירה רחבה מההיילנדס ולשינוי מהותי בתרבות המקומית.

הניצחון הונצח ביצירות תרבות, ובהן יצירתו של הנדל. הקרב שיחק תפקיד בעיצוב הזיכרון הקולקטיבי: דמותו הרומנטית של בית סטיוארט מול היעילות הפרלמנטרית והצבאית של בית הנובר.

קרב קאלודן קרה ב-16 באפריל 1746. זה היה הקרב האחרון על אדמת האי הבריטי.

אנשים התמכו בשתי משפחות מלוכה שונות. בית סטיוארט (ייעקוביטים - תומכיו של ג'יימס) רצה לחזור לשלטון. בית הנובר (משפחה שּלטה אז) הוביל את המדינה עם תמיכת הפרלמנט.

הנסיך צ'ארלס אדוארד סטיוארט נחת בסקוטלנד וקיבל תמיכה מאנשי ההיילנדס. ההיילנדרים הם תושבי ההרים. צ'ארלס ניצח כמה קרבות ועלה דרומה עד שאפילו הגיע קרוב ללונדון. לבסוף חזר לסקוטלנד והכוחות שלו נלכדו באזור ביצתי בשם קלודן.

מול היעקוביטים עמד דוכס קמברלנד עם צבא גדול. האדמה הבוצית פגעה בסיכויי ההיילנדרים. הארטילריה, תותחים גדולים, עשתה נזק כבד. כמה מהחיילים של היעקוביטים הצליחו להתקדם, אבל רובם הובסו. אחרי הקרב מספר גדול של לוחמים נהרגו, וגם כמה שבויים נפגעו לאחר מכן. צ'ארלס ברח מחופש ועזרו לו נאמנים, כמו פלורה מקדונלד. הוא חזר לצרפת עוד באותה שנה.

הקרב הפסיק את המרד הגדול נגד בית הנובר. אחרי זה בריטניה התמקדה במלחמות בכל העולם. בחיי היומיום בסקוטלנד הוחלו חוקים שאסרו על נשק, על לבוש מסורתי כמו קילט (חצאית סקוטית), ועל שימוש בשפה הגאלית. השינויים אילצו אנשים לעזוב אזורים רבים בהיילנדס.

הסיפור של צ'ארלס ובריחתו נכנס לאגדות ולספרים. מצד שני, בתקופה שלאחר הקרב התרבות ההיילנדית השתנתה הרבה.