קרב תל פאחר

קרב תל פאחר נערך ב־9 ביוני 1967 בשעות אחר הצהריים, במהלך קרב ההבקעה ברמת הגולן במלחמת ששת הימים. בתל פאחר, תל (גבעה) סורי מבוצר, כבש כוח מחטיבת גולני בסיוע טנקים את המוצב והפך אותו ל"מצפה גולני".

התל היה חלק ממערך מוצבים שס controls על ציר העלייה הצפוני לרמת הגולן. הציר הזה נבחר כציר עליה עיקרי של צה"ל, ולכן פריצתו הייתה המטרה המרכזית של הפעולה.

הכנף המגנה הייתה פלוגה מתוגברת של הצבא הסורי עם תותח נ"ט (נגד טנקים), מרגמות וכלי ירי מקובלים. הכוח התוקף היה גדוד 12 של חטיבת גולני, בתוספת פלוגת טנקים מגדוד 377 וסיוע מסיירת גולני.

התוכנית המקורית קראה לעלות על התל מעורפו, דרך "כביש הנפט" (דרך משמשת לנפט). בזמן התנועה התעוררה מחלוקת אם הטנקים מסוגלים לטפס במקום שנקבע. בשעה 14:35 כוחות הגיעו לנקודת פנייה, והוויכוח על יכולת הטנקים גרם לשיבוש בתנועה.

אחרי פגיעה בזחל"מים (זחל"ם = רכב משוריין נושא לוחמים) נוצר נתק בין חלקי הכוח. המג"ד משה קליין החליט להמשיך צפונה על דרך ההטיה, ובשלבי קרב שונים ניתנו פקודות לחזור ברגל ולתקוף רגלית את התל. מסוף הקרב לא ברור במדויק סדר הפקודות בגלל עדויות סותרות.

כשהזחל"מים נותרו מועטים, קבוצות חיילים עלו רגלית. חלקם פתחו את הדרך בדחיפות תוך חיתוך גדרות תיל, וחלקם עברו על גביהם של לוחמים ששכבו על הגדר כדי לאפשר מעבר. הסתערויות חוזרות ונשנות נעשו לשני חלקי התל.

המג"ד עלה אל התל ברגל כדי לפקד על הלחימה. בהסתערות נהרג. מותו פגע ברוח הלוחמים, אך הלחימה נמשכה עד לכיבוש.

אחרי מות המג"ד נמשכו התקפות חוזרות ביוזמות מקומיות של קצינים ולוחמים. כוחות משלימים הגיעו מאוחר יותר וחברו ללוחמים בשטח. בסופו של יום השתלטו הכוחות על שני חלקי התל.

בחצי השני של היום הגיעו תגבורות מסיירת חטיבתית וכוחות נוספים. בסופו של דבר, בשעה 18:22, דווח כי התל בידינו. נמצאו גופות של מפקדים ושבויים סורים נמסרו.

בקרב נהרגו בסך הכל כ־34 לוחמים. רוב ההרוגים היו מגדוד 12 של גולני, וכן נפגעו לוחמי שריון וסיירת. כ־100 נפצעו. שני לוחמי גולני עוטרו לאחר המלחמה בעיטור הגבורה.

מספר עניינים בקרב עדיין שנויים במחלוקת: האם הגדוד אכן פנה במקום הנכון, מי קיבל ואיך פקודות מסוימות, ומה גרם לשיבושים. חלק מהמיתוסים על הקרב התפתחו סביב אירועים אמיתיים, אך פירושים שונים נותרו.

רווחה הטענה שהכוח "טעה בדרך" והגיע לחזית התל בטעות. בדיקות לאחר הקרב הראו שהפנייה במקום הייתה נכונה, והוויכוח היה על יכולת כלי הרכב לטפס במדרון.

נמתחה ביקורת על כך שחלק מהתעלות במוצב היו מכוסות בעפר ולא נראו בצילומים. קציני מודיעין טענו שהתעלות סומנו והמידע הועבר למפקדים.

קרב תל פאחר הפך לסמל של גבורה ודבקות במטרה בחטיבת גולני. הקרב תרם להכרה ביכולות החטיבה. מספר עיטורים הוענקו ללוחמים על מעשי גבורה.

תחקירים ראשונים היו חלקיים. מחקרים מאוחרים יותר אספו עדויות רבות, אך שאלות מרכזיות נשארו ללא מענה מלא. מחקר מקיף החל בשנות ה־70 והמשיך עד עבודתו של שלמה מן ודני ביזר, שפרסמו ממצאים מדויקים יותר ב־2017.

מחקר מודרני מרכזי החל משנת 2013 בידי שלמה מן ודני ביזר. הממצאים כוללים לוחות זמנים, תצלומים, רשימות משתתפים ומסקנות שנמדדו מחדש בשטח. בשנת 2015 ו־2017 התקיימו מפגשים של לוחמים ובני משפחות ההרוגים באתר ובאירועים מרכזיים.

תל פאחר הוא תל, גבעה, בצפון רמת הגולן. ב־9 ביוני 1967 היה שם קרב גדול במלחמת ששת הימים.

כוחות מישראל בחטיבת גולני נלחמו בכוחות סורים במקום מבוצר. היו גם טנקים ורכבים משוריינים. זחל"ם זה רכב משוריין שנושא חיילים.

התוכנית הייתה לעלות אל התל מאחור. במקום שבו היה אמור להיערך הפנו את הכוחות. היה ויכוח אם הטנקים יכולים לטפס.

חלק מהרכבים נפגעו. חיילים המשיכו ברגל. הם חתכו גדרות תיל (גדר מתלפפת עם חוטים), ולעתים לוחמים עזרו לחבריהם לעבור.

חיילים רבים נלחמו באומץ. המג"ד, מפקד הגדוד, עלה גם הוא לקרב ונפל. זה היה עצוב, אך הלוחמים המשיכו ועבדו יחד עד שהשיגו שליטה על התל.

בסוף הקרב הצליחו כוחותינו לכבוש את התל. היו הרוגים ופצועים. אחרי המלחמה חלק מהלוחמים קיבלו עיטורים על האומץ שלהם.

היו שאלות רבות איך קרה מה שקרה. במשך שנים אספו עדויות וחישבו שוב את מהלכי הקרב. מחקר גדול פורסם ב־2017 עם מפגשים של הלוחמים ומשפחות ההרוגים.

הקרב הראה אומץ רב ועזרה להבין איך נערכים קרבות בשטח קשה. היום המקום נקרא מצפה גולני ויש שם חפירות שמצאו שרידים עתיקים.