קרטל

קרטל (בחוק: הסדר כובל) הוא איגוד של ספקים שמטרתו להעלות רווחים ולמנוע תחרות ביניהם. זה אינו מונופול, מונופול הוא מצב שבו יש שולט יחיד בשוק, אבל קרטל שואף להגיע לרווחים דומים לאלו של מונופול.

קרטלים בדרך כלל לא חוקיים, כי הם פוגעים בתחרות החופשית. חברי קרטל מנסים לתאם מחירים, כמות מכירות או חלוקת שוק. מבנה זה אינו יציב כלכלית, שכן יש תמריץ לחבר להחריג את ההסכם ולמכור יותר מה שהוסכם. זו דילמה מוכרת בכלכלה (ראו: דילמת האסיר).

יש גם הסתייגויות: חלק מהקרטלים הארוכים לא קרסו, כמו OPEC, ארגון מדינות יצרניות נפט, ודה-בירס בתחום היהלומים. OPEC חומק מאכיפה כיוון שמדובר במדינות שמקבלות חסינות משפטית (הן מוגנות מבחינת משפט בינלאומי).


הממונה על רשות התחרות אחראי לפקח ולמנוע קרטלים. עם זאת, לעיתים המדינה מאשרת תיאומים בתנאים מיוחדים כדי לעודד השקעות.

בישראל הוגשו כתבי אישום וניתנו הרשעות בתיקי קרטל גדולים. בשנות ה־90 הוגשו כתבי אישום נגד חברות ביטוח; איילון והפניקס הורשעו וקיבלו קנסות משמעותיים (בין השאר 12 מיליון שקל להפניקס, 6.6 מיליון שקל לאיילון). מנהלים שהשתתפו בקרטל נאלצו להתפטר ונתנו עונשי קנסות ועבודות שירות.

ב־2009 הודיעה הממונה על התחרות על תיאום עמלות בין חמשת הבנקים, אך נקבע שלא נוצר קרטל. ב־2010 נחשף קרטל הלחם; לאחר חקירה הוגשו כתבי אישום וב־2016 נשפטו מנהלים בעבירה של הסדר כובל.

ארבעת יבואני הרכב הגדולים מכונים לעיתים "קרטל יבואני הרכב". הם מחזיקים נתח שוק גדול בקטגוריות מסוימות, והמדינה העריכה ב־2022 שהעלות השנתית המיותרת לציבור היא בין כ־800 מיליון ל־1.6 מיליארד שקל.

קרטל (הסדר כובל) הוא קבוצה של חברות שמסכימות להעלות מחירים ולחדול להתחרות זו בזו. מונופול הוא מצב שבו חברה אחת שולטת בשוק.

ברוב המדינות קרטלים לא חוקיים, כי הם פוגעים בצרכנים. קרטלים בדרך כלל לא מחזיקים מעמד, כי חברות צריכות להרוויח ולעיתים מפרות את ההסכם.

יש יוצאים מן הכלל. OPEC הוא ארגון של מדינות נפט, ודה-בירס הוא ארגון בתחום היהלומים. מדינות יכולות לקבל חסינות ולא להישפט.


הממונה על רשות התחרות מונע קרטלים. לפעמים המדינה מרשה תיאום כדי לעודד השקעות.

בשנות ה־90 הועמדו לדין חברות ביטוח. שתי חברות הורשעו וקיבלו קנסות גדולים: הפניקס קיבלה קנס של 12 מיליון שקל, ואיילון קיבלה 6.6 מיליון שקל. מנהלים גם נאלצו להתפטר.

בשנת 2010 נחקר קרטל הלחם. לאחר חקירה נשפטו מנהלים ב־2016.

ארבעת יבואני הרכב הגדולים שומרים על נתח שוק גדול. בשנת 2022 נאמר שהצרכנים משלמים כל שנה בין 800 מיליון ל־1.6 מיליארד שקל יותר בגלל הרווחים העודפים שלהם.