קריאת מערכת

קריאת מערכת (System call) היא בקשה שתוכנה מבצעת אל ליבת מערכת ההפעלה (Kernel) כדי שהליבה תבצע פעולה שהתוכנה לא יכולה לעשות בעצמה. קריאות מערכת מחברות בין התוכנה לליבה ונותנות גישה לפונקציות חשובות, כמו גישה לחומרה, יצירת תהליך חדש או העברת מידע בין תהליכים.

כל תהליך רץ עם רמת הרשאה מסוימת. רמות אלו נקראות rings והן קובעות אילו פקודות המעבד מאפשר להריץ. לדוגמה, בארכיטקטורת IA-32 יש ארבע רמות: ring 0 עד ring 3. ring 0 מאפשר ביצוע כל הפקודות, ו-ring 3 מוגבל יותר. מערכת ההפעלה רצה בדרך כלל ב-ring 0. כאשר תהליך רוצה לבצע פקודה שאין לו את ההרשאה לה, הוא מבקש מהמערכת לבצע את הפעולה עבורו. הקריאות והפרמטרים שלהן נקבעים ב-API של מערכת ההפעלה.

תהליך מבצע קריאת מערכת באמצעות פקודה מיוחדת במעבד שגורמת ליצירת פסיקה. פסיקה (interrupt) עוצרת זמנית את התהליך ומעבירה את הביצוע לקוד של מערכת ההפעלה שמטפל בבקשה. בדרך כלל קריאות מערכת נשלחות ממצב הרשאה נמוך למצב של הליבה. ברוב מערכות ההפעלה לא מריצים קריאות מערכת מתוך ring 0, אבל יש מערכות שמאפשרות זאת.

NtCreateProcess, קריאה שמייצרת תהליך חדש.

fork, קריאה שמייצרת תהליך חדש.

קריאת מערכת היא בקשה ששלוחה תוכנה לליבה של המחשב. ליבה, החלק החשוב של מערכת ההפעלה שמנהל דברים קריטיים.

כל תוכנה רצה עם רמת הרשאה. רמות אלו נקראות rings (מדרגות של הרשאה). יש מעבדים שבהם ארבע מדרגות, מ-ring 0 עד ring 3. ring 0 הוא החזק ביותר. מערכת ההפעלה רצה ב-ring 0. אם תוכנה רוצה לעשות משהו שאין לה אישור לו, היא מבקשת מהליבה שתעשה את זה בשבילה.

התוכנה מריצה פקודה שגורמת לפסיקה. פסיקה, עצירה קצרה של התוכנה כדי שהליבה תטפל בבקשה. לאחר הטיפול הליבה מחזירה את השליטה לתוכנה.

NtCreateProcess, יוצרת תהליך חדש.

fork, יוצרת תהליך חדש.