קריעה (אבלות)

קריעת בגד היא פעולה שמבטאת אבל. אבל פירושו עצב על מותו של אדם. המנהג של קריעת בגד עתיק, הוא מוזכר במזרח הקדום ונזכר בתנ"ך כ־35 פעמים. הקריעה הראשונה בתורה נעשתה על ידי ראובן, ואחריה יעקב. בדרך כלל קרעו בבגדים כשמת קרוב משפחה, אך גם בגין אירועים אחרים, כמו אונס (מעשה אמנון ותמר), חטא המרגלים, או כפייה וזלזול בכבוד לאומי.

במקורות התנ"כיים הקריעה מופיעה במצבים שונים. לעיתים היא לוותה בשאר אותות אבל, כמו לבישת שק ואפר על הראש, או בצום.

בהלכה היהודית קריעה היא חלק מדיני אבלות. מחייבים לקרוע את הבגד כשמת אחד מהשבעה הקרובים: אב, אם, אח, אחות, בן, בת ובן זוג. קריעה זו נחשבת למנהג חכמים ולפי רוב הראשונים גם כתיקון הלכתי. הקריעה נעשית בעמידה, בדרך כלל במידה של טפח (כף־יד בערך), ולא יותר. על קריעה על הורים יש דין מיוחד, ומקובל ש'קורע עד שמגלה את ליבו', כלומר בהתרגשות גדולה יותר.

מקום הקריעה הוא על הבגד העליון, בבית הצוואר, מלפנים מלמעלה למטה ולא לרוחב. זמנה העיקרי הוא בעת יציאת הנשמה, ולעתים לפני הוצאת המת לבית הקברות. נהוג שהקריעה תיעשה בבית הקברות בתחילת ההלוויה, לעיתים בסיוע איש חברה קדישא. על נשים נהוג שאשה תקרע במקומן.

בנוסף לאבלים, נוהגים שגם מי שנמצא בעת יציאת הנשמה יקרא לקרוע, אם כי נוהגים להקל. על תלמיד חכם שנפטר יש מחלוקת האם כל תלמיד חייב לקרוע, ולפי מנהג הרמ"א קורעים רק על רב שלימד אותם תורה. בעבר נהגו לקרוע גם על קרוב של קרוב, אבל מנהג זה פסק. על קטין קורעים מפני עוגמת נפש, כלומר כדי להראות צער.

נהוגה גם קריעה כשאדם רואה יישוב בארץ חרב או את הר הבית חרב. חלק מהפוסקים מגבילים זאת למצב שאין שלטון יהודי בארץ.

התלמוד והפוסקים מזכירים מקרי קריעה נוספים: מי ששומע יהודי שמברך בשם ה', יש לו צורך לקרוע; על שמועות רעות כמו תבוסה של רבים נהוג לקרוע; וכששורפים ספר תורה או פריטים קדושים נוהגים לקרוע בשני מקומות, על הגויל ועל הכתב.

קריעת בגד היא לקרוע בגדים כדי להראות עצב. עצב כאן הוא אבל, כלומר צער על מוות.

במקרא קורעים בגדים לעתים קרובות. ראובן קרע בגדיו ראשון. גם יעקב קרע בבגדים כשהתאבל.

בהלכה קורעים כאשר מת אחד מהשבעה הקרובים: אב, אם, אח, אחות, בן, בת או בן זוג. את הקריעה עושים בעמידה, בחלק העליון של הבגד, קרוב לצוואר. בדרך כלל עושים קריעה קטנה ובגלל כבוד ולהראות צער.

לפעמים הקריעה נעשית בבית הקברות בתחילת ההלוויה. אישה מקריעה על אישה.

מדי פעם קורעים גם על חורבן יישוב בארץ או על דברים קדושים שנשרפו, כמו ספר תורה. יש גם מצבים אחרים שהחכמים כתבו שיש לקרוע.

קריעה היא סימן עצב שנעשה בזהירות ובכבוד.