קרל פון אוסייצקי

קרל פון אוסייצקי (3.10.1889, 4.5.1938) היה עיתונאי ופציפיסט (אדם המתנגד למלחמה) גרמני. בשנת 1935 זכה בפרס נובל לשלום.

אוסייצקי נולד בהמבורג במשפחה קתולית ממעמד בינוני-נמוך. אביו מת כשהיה בן שנתיים. בעקבות קשרים של משפחתו התקבל ללימודים טובים יותר ועבד בהמשך במשרות זוטרות במנגנון הממשלתי.

לפני מלחמת העולם הראשונה נעשה פציפיסט. חווייתו כחייל במלחמה חיזקה את האידאולוגיה שלו והוא החל לפרסם מאמרים כנגד המלחמה. בחר בקשר אישי ונישא לאשה אנגלית, והזוג הוליד בת.

לאחר המלחמה עסק בפעילות פציפיסטית ובעריכה עיתונאית. עבד כעיתונאי אף שלא סיים תיכון, וכתב על נושאים חברתיים ופוליטיים. בתקופת רפובליקת ויימאר היה תומך בדמוקרטיה. ב-1927 החל לערוך את השבועון השמאלי "די ולטביהנה".

אוסייצקי נלחם משפטית נגד כוחות הצבא וסוכנויות המדינה. ב-1927 הורשע בדיבה ונידון לחודש מאסר. ב-1929 חשף שהרייכסווהר מקים חיל אוויר במשותף עם ברית המועצות, ובסוף 1931 הורשע בבגידה ונידון ל־18 חודשי מאסר. שוחרר בסוף 1932, וזוכה בתקופה אחרת במשפט על פרסום מאמר שביקר את הצבא.

עם עליית הנאצים לשלטון ב-1933 המשיך לבקר את המשטר בפומבי. נעצר שוב לאחר שריפת הרייכסטאג, הוחזק בכלא ומחנות ריכוז, וטופל קשה. ב-1936 הועבר לבית חולים בכלא עקב דלקת ריאות ושחפת. שוחרר בנובמבר 1936 והועבר לבית הבראה, אך נשאר תחת פיקוח הגסטפו. מת ב-4 במאי 1938 מסיבוכים של השחפת, שקשורים לתנאי מעצרו הקשים. על שמו הוקמו מוסדות כמו אוניברסיטת אולדנבורג וספרייה בהמבורג.

קמפיינים בינלאומיים דרשו שחרורו ומועמדותו לפרס נובל לשלום. במקצוע הובילו את המאמץ גולים גרמנים ותומכים בולטים כמו אלברט איינשטיין. הנאצים ניסו למנוע את מתן הפרס והפיצו מידע שלילי נגדו.

בנובמבר 1936 הודיעה ועדת הפרס שהעניקה לו את פרס נובל לשלום לשנת 1935. הנאצים מחו ופגעו בקשרי גרמניה-נורווגיה, ומנעו ממנו לנסוע לקבל את הפרס. אוסייצקי הסכים לקבל את הפרס והודיע על כך מהמיטתו. הועלו מחלוקות על כספי הפרס והגסטפו ניסה להשפיע על העניינים, ובתחילת 1938 הועמד לדין ועורך-דינו נשפט על עבירות כספיות.

קרל פון אוסייצקי (1889, 1938) היה עיתונאי גרמני שאהב שלום. פציפיסט אומר: אדם ששונא מלחמה.

אוסייצקי נולד בהמבורג. אביו מת כשהיה קטן. אחרי שבא לבית הספר עבד בממשלה.

הוא לחם במלחמה ושם החל לחשוב שהמלחמות רעות. אחר כך כתב בעיתון והגן על הדמוקרטיה.

בגלל שפרסם דברים נגד הצבא והמשטר, הוא הורשע ונכלא כמה פעמים. כשהנאצים הגיעו לשלטון ב־1933, אסרו אותו ושמרו עליו בכלא.

בכלא חלה בשחפת (מחלה של הריאות). שוחרר ונשלח לבית הבראה, אבל נשאר בפיקוח. בסוף מת ב־1938 ממחלה זו.

חברים ושמות ידועים ביקשו שיתנו לו את פרס נובל לשלום. ב־1936 קיבל את הפרס על מעשיו למען השלום. השלטונות מנעו ממנו לנסוע לקבל אותו, אבל הוא קיבל את ההכרה מהמיטתו.