קרן הון סיכון (Venture Capital, VC) היא קרן השקעות פרטית שמשקיעה בכסף בחברות הזנק (סטארט-אפ) שיש בהן סיכון גבוה אך גם פוטנציאל לתשואות גדולות. קרנות אלה הן דרך נפוצה לגיוס הון עבור חברות היי‑טק בשלבי צמיחה מוקדמים.
הקרן מגייסת כספים ממשקיעים פרטיים או מוסדיים שנקראים בעלי אחריות מוגבלת (Limited Partners, LP). את הקרן מנהלים השותפים הכלליים (General Partners, GP), אנשים בעלי ניסיון טכנולוגי ועסקי. הם לא רק מספקים כסף, אלא גם עוזרים בניהול, באסטרטגיה ובשיווק של החברה.
בתמורה להשקעה הקרן מקבלת אחוזים ממניות החברה. אחוז זה מפצה על הסיכון, כי חלק גדול מהחברות עלול להיכשל. קרנות בדרך כלל מעדיפות להשקיע בשלב שבו המוצר והרעיון כבר מגובשים (שלבי Early Stage), ולא בשלב הראשוני מאוד (Pre‑Seed), שבו הסיכון גדול מאוד.
לפני השקעה צוות הקרן עושה בדיקת נאותות (Due Diligence), מחקר מעמיק על החברה. אחרי ההשקעה החברה מדווחת לקרן על ההתקדמות שלה ונדרשת לשתף פעולה בהחלטות מרכזיות. תקופת חייה הטיפוסית של קרן היא כ-7, 10 שנים, שבה הקרן משקיעה ואז מנסה לממש את ההשקעות.
מימוש ההשקעה נעשה באמצעות אקזיט (Exit), מכירת המניות לחברה אחרת, החזרת השקעה מהחברה המושקעת או הנפקה בבורסה (IPO). אם חברה זקוקה לכסף נוסף, היא מבצעת סיבוב גיוס חדש. בסיבובים כאלה ההחזקה של המשקיעים הקודמים עלולה להיסגר (דילול), אם נכנסים משקיעים חדשים.
מלבד הקרנות הקלאסיות יש קרנות תאגידיות (Corporate VC) שמשקיעות מסיבות אסטרטגיות, קרנות של קרנות (Fund of Funds) שמשקיעות בקרנות אחרות, קרנות ממשלתיות ומיקרו‑VC שמשקיעות סכומים קטנים יותר. קרנות פרטיות (Private Equity) שונות מהן בכך שהן משקיעות בחברות בוגרות יותר.
קרנות הון סיכון הופיעו בארה"ב אחרי מלחמת העולם השנייה. שתי הקרנות הראשונות נוסדו ב-1946 (ARDC ו‑J.H. Whitney). ההון בתחום גדל במיוחד בסוף שנות ה‑70, אחרי התאמות בחוקי הפנסיה בארה"ב שאיפשרו להזרמת כספים לקרנות. התעשייה פרחה בשנות ה‑90, נפגעה קשות בבועת הדוט-קום בסוף שנות ה‑90, והחלה להתאושש לאחר 2004. בשנת 2008 הקרנות האמריקאיות השקיעו כ-28.8 מיליארד דולר ב‑2,550 חברות. בשנים האחרונות יש השקעות משמעותיות גם מחוץ לארה"ב.
תחומי השקעה נפוצים כוללים תוכנה, חומרה, אינטרנט, אנרגיה, ביוטכנולוגיה, מיכשור רפואי ופרמצבטיקה. קיימות גם קרנות שמתמחות בתחומים כמו אנרגיות חלופיות וחקלאות.
הקרן הראשונה בישראל הוקמה ב‑1985 (אתנה). בתחילת שנות ה‑90 ממשלות ויוזמות ממלכתיות תמכו בפתיחת קרנות ותוכניות חממה. מתוכנית היזמה בשנים 1992, 1994 צמחו קרנות וחממות רבות שסייעו להתפתחות ההיי‑טק בישראל.
כיום פועלות בישראל קרנות בולטות כמו פיטנגו, JVP, ווינטג' ו‑Aleph, לצד עשרות קרנות קטנות יותר. גם קרנות זרות משקיעות בישראל באופן קבוע. בשנים האחרונות גדל תפקיד המשקיעים הפרטיים (אנג'לים) ופלטפורמות מימון המונים בגיוס הון לחברות.
קרן הון סיכון היא קרן שמשקיעה כסף בחברות צעירות. חברות אלו נקראות סטארט-אפ (חברות התחלה). הקרן נותנת כסף כי היא חושבת שהחברה תצליח ותגדל.
אנשים ומשקיעים נותנים כסף לקרן. את הקרן מנהלים שותפים שמסייעים לחברה גם בעצות. הקרן מקבלת חלק קטן מהחברה במתנה או תמורת הכסף.
לפני שמשקיעים, הקרן בודקת היטב את החברה. אחרי ההשקעה החברה מספרת לקרן איך היא מתקדמת. כשהחברה גדולה מספיק, הקרן מוכרת את המניות שלה לחברה אחרת או בבורסה. זה נקרא אקזיט (מכירת המניות).
יש קרנות של חברות גדולות, קרנות ממשלתיות וקרנות קטנות שמקבלות סכומים זעירים. יש גם קרנות שמשקיעות רק בחברות בוגרות.
בישראל התחילו קרנות בשנות ה־80. הממשלה תמכה בתוכניות שעזרו לקרנות ולחממות טכנולוגיות. היום יש קרנות גדולות כמו פיטנגו ו‑JVP, וגם משקיעים פרטיים שמסייעים לסטארט-אפים.
תגובות גולשים