הקרן הקיימת לישראל, העומדת גם בשם הייעודי באנגלית Jewish National Fund (JNF), הוקמה ב-1901 בקונגרס הציוני כדי לגייס כספים מרחבי העולם לרכישת קרקעות בארץ ישראל ולפתחן להתיישבות יהודית. היא התאגדה כחברה ישראלית ב-1954, וב-1961 נחתם כתב אמנה עם מדינת ישראל שהגדיר תפקידים של קק"ל בפיתוח אדמות, בייעור (נטיעת יערות) ובהסברה חינוכית. מינהל מקרקעי ישראל מנהל בפועל את השיווק והניהול של הקרקעות שבבעלות קק"ל.
הרעיון להקמת קרן לאומית הוצע ב-1897. פעולות הרכישה הראשונות החלו בתחילת המאה ה-20, ובשנים 1904, 1905 נרכשו שטחים מרכזיים שמהם צמחו חוות, מושבים ויער הרצל. יונה קרמנצקי נחשב לתורם ומנהלה הראשון. בתקופת המנדט קק"ל רכשה קרקעות במישרין, ובתקופת בין המלחמות נרשמה עליה משמעותית בעסקאות עד 1933. עם פרוץ המרד הערבי בשנות ה-30 השתנו אפשרויות הרכישה, וקק"ל החלה לפעול גם במשותף עם הסוכנות היהודית.
קק"ל גייסה כספים ברחבי העולם בעזרת מבצעים כמו "יום פרחים" וקופסאות תרומה כחולות שקיבלו מקום בבתי יהודים ובבתי ספר. בשנות ה-20 וה-30 התקיימו גם הסכמים עסקיים, לדוגמה עם חברת הביטוח פניקס בוינה, שניצלו כערוצים לגיוס תרומות אך גם עוררו מחלוקות ציבוריות כשהחברה קרסה ב-1936.
תפקידה המרכזי של קק"ל לאורך השנים היה רכישת קרקעות. החלק הגדול של הקרקעות בבעלותה נקנה לאחר הקמת המדינה, בעסקת מיליון הדונם שנרכשה ממאגר "נכסי נפקדים", נכסים שנשארו מאנשים שעזבו או גורשו במלחמת העצמאות. קק"ל שימשה כבעלים רשמיים של קרקעות אלה, בעוד שמינהל מקרקעי ישראל ניהל את השיווק.
קק"ל מתמקדת בייעור (נטיעת עצים ושימור יערות), הכשרת קרקע, סלילת דרכים, ניקוז, פיתוח פארקים וחניונים, וחינוך קהילתי-ציוני. בעשור השני של המאה ה-21 זורמות מחלוקות על עצמאותה והקשר בינה לבין הממשלה. בשנת 2004 קק"ל הודיעה על מדיניות שיווק קרקעות ליהודים בלבד; החלטה זו נפסלה לבסוף בידי היועץ המשפטי, אך הוויכוח נמשך.
הקרן השקיעה רבות בנטיעות ובפרויקטים סביבתיים, בין היתר בפרויקט ייבוש החולה ובשימור יערות. בראשית דרכה עמדו לצד אנשי ייעור בולטים שניטעו על שמם יערות כמו "יער היערנים" בכרמל. בשנים האחרונות קק"ל גם פועלת להנגשת שטחיה לאנשים עם מוגבלויות.
כחברה פרטית קק"ל אינה כפופה לאותו פיקוח חיצוני של משרדי הממשלה. חוות דעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ב-2014 ולוחות אחרים הצביעו על מועט פיקוח חיצוני, וקראו להגברת השקיפות. דו"חות שונים, כולל דו"ח מבקר המדינה של 2017 ודוח של משרד המשפטים מ-2022, מצביעים על ליקויים בניהול, בהעברות כספים ובבקרה הפנימית.
בשנת 2014 הסתכמו הכנסות קק"ל בכ-2.4 מיליארד שקל, מרביתן ממכירת קרקעות. שווי קרקעותיה הוערך בכשמונה מיליארדי שקל. באותה שנה עבדו בקק"ל כ-950 עובדים קבועים.
הובעה ביקורת על משכורות בכירות, על תשלומים שנחשבו גבוהים, ועל ניהול כספים. פרשת נכסי נספי השואה חשפה כשלים בטיפול בנכסים פרטיים של נפגעי השואה, מה שהוביל להקמת ועדת חקירה ולחוק משנת 2005 שמטרתו להשיב נכסים אלה. דו"חות רשמיים זיהו עוולות בניהול עסקאות מסוימות ובקשרי קק"ל עם גופים פוליטיים.
קק"ל נתפסה גם כארגון סביבתי עקב פעולות הייעור שלה. עם זאת, ב-2023 פורסם תחקיר שטען שחלק מהשקעותיה מושקע בחברות מזהמות. ב-2024 הודיעה קנדה על ביטול מעמד פטור ממס של קק"ל קנדה בשל תמיכה בתשתיות הקשורות להתנחלויות.
סמל קק"ל עבר שינויים. מאז 2008 הוא צבעוני ומשלב חום לאדמה, ירוק ליעור וכחול למים. לאחר המלחמה השתתפה קק"ל גם בפעילות חינוכית במחנות העקורים באירופה ובתוכניות לימוד והכנה למורים.
קק"ל היא גוף שהשפעתו על פני הנוף וההתיישבות בישראל משמעותית. פעילותה כוללת רכישת ופיתוח קרקעות, נטיעת יערות, חינוך וגיוס כספים בינלאומי. לצד הישגיה קיימות שאלות של שקיפות, פיקוח וניהול שנידונו שוב ושוב בדו"חות ציבוריים ובבתי משפט.
הקרן הקיימת לישראל, שקוראים לה גם קק"ל, הוקמה ב-1901. היא קיבצה תרומות מרחבי העולם. קק"ל קנתה קרקעות (אדמות) בארץ ישראל. היא רצתה להכין את האדמות למגורים ולעיבוד.
קק"ל נטעה עצים. "ייעור" הוא נטיעת עצים כדי ליצור יערות. היא גם בנתה דרכים ושיפרה נחלים. קק"ל הקימה פארקים וחניונים לכל הציבור.
אחת השיטות הייתה הקופסה הכחולה. אנשים שמרו בה כסף קטן לתרומה. גם היו ימים מיוחדים למכירת פרחים למען הקק"ל.
לאחר שהוקמה מדינת ישראל, המדינה העבירה לקק"ל קרקעות רבות שנשארו נטושות במלחמה. קק"ל המשיכה לטפל בקרקעות האלה ולעזור להתיישב בהן.
חלק מהאנשים שמחו על עבודת הקק"ל, וחלקם היו מודאגים משקיפותה. היו גם מקרים שבהם קק"ל טעתה בטיפול בנכסי משפחות שנספו בשואה. בעקבות זאת נבדקו הדברים והוחזרו כספים.
- קק"ל עוסקת גם בחינוך. המטרה היא ללמד על הטבע והארץ.
- סמלה של קק"ל צבעוני: חום לעפר, ירוק ליערות, כחול למים.
- בקק"ל נטעו יערות גדולים, כמו יער הרצל.
תגובות גולשים