"קרנבל החיות" (בצרפתית: "Le carnaval des animaux") היא יצירת מוזיקה בת 14 פרקים מאת המלחין הצרפתי קאמי סן-סנס, מהתקופה הרומנטית. סן-סנס הלחין את היצירה ב-1886, בזמן חופשה בכפר באוסטריה.
בהתחלה היצירה נועדה לתזמורת קטנה ומיוחדת: חליל צד, קלרינט, שני פסנתרים, רמוניקת זכוכית (כלי נדיר שמפיק צליל ריחוף), קסילופון, שני כינורות, ויולה, צ'לו וקונטרבס. היום מבצעים אותה לעתים קרובות בתזמורת מלאה, כאשר גלוקנשפיל (כלי מתכות פעמוני) מחליף את הרמוניקת הזכוכית. סן-סנס חשש שפירסום היצירה יפגע במוניטין שלו כמוסיקאי רציני, ולכן לא רצה להופיע בה בפומבי. רק פרק אחד, "הברבור" (Le Cygne), פורסם בחייו. לאחר מותו התיר לפרסם את היצירה, והיא הוצגה לראשונה ב-1922 והפכה לפופולרית מאוד, במיוחד בקרב מורים למוזיקה וילדים.
היצירה מחולקת ל-14 פרקים קצרים. בין הפרקים הבולטים:
- פתיחה ומצעד המלך האריה: האריה מוביל את הקרנבל.
- הצבים: גרסה מואטת וקומית של קאן-קאן.
- הפיל: מציג רושם מגושם בעזרת קונטרבס.
- קנגורו: תנועות קפיצה חיות שמחקות על שני פסנתרים.
- האקווריום: צ'לסטה (כלי שמפיק צליל פעמוני) מתאר מים ובועות.
- המאובנים: קסילופון מדמה נקישות של עצמות.
- הברבור: פרק עדין שמתאר ברבור השוחה.
הפרקים משתמשים בהלצות מוזיקליות, חיקויים של חיות וציטוטים קצרים מיצירות אחרות, כדי ליצור תמונה מוזיקלית של עולם החי.
חלקים מהיצירה שולבו בעיבודים מודרניים: הסיום הופיע ב"פנטסיה 2000" של דיסני (1999). דיסני גם השתמשה ב"האקווריום" בנסיעה בפארקי שעשועים. בשנת 1990 נעשתה גלריית אנימציה באוריגמי שהשתמשה בכל היצירה. בשנת 1988 יצאה גרסת המשך אלקטרונית של וונדי קרלוס.
היצירה בוצעה בעברית על ידי אמנים רבים, בין היתר אסתר סופר, יצחק שמעוני, דן כנר, קובי מידן ורמי קלינשטיין. נעשה לה עיבוד לבלט על ידי להקת המחול הקיבוצית, ששודר בערוצי ילדים. ב-2024 הוצג עיבוד חגיגי ב"כאן חינוכית" עם התזמורת הפילהרמונית והקריין גורי אלפי.
טקסטי קישור באנגלית נכתבו בידי המשורר אוגדן נאש, וטקסטים בעברית כללו גרסאות כמו זו של אהוד מנור, שהפכו גם לספר ומחזמר. חלק מהגרסאות העבריות כוללות לוקליזציות משעשעות שמתאימות לקהל הילדים.
"קרנבל החיות" נכתב על ידי קאמי סן-סנס בשנת 1886. זו סדרה של 14 קטעים מוזיקליים על חיות שונות. סן-סנס כתב את היצירה בזמן חופשה בכפר.
היצירה נכתבה במקור לכלי נגינה מיוחדים, כולל רמוניקת זכוכית (כלי מיוחד ונדיר שמפיק צליל שקוף). היום מנגנים אותה לעתים בתזמורת גדולה. סן-סנס חשש שאנשים לא יקבלו את היצירה, ולכן רק פרק אחד, "הברבור", פורסם בחייו. אחרי מותו פרסמו את כל היצירה, והיא הוצגה לראשונה ב-1922.
יש 14 פרקים קצרים. כמה דוגמאות מהפרקים:
- האריה: מצעד מלכותי.
- האקווריום: צלילים שמדמים מים ובועות.
- הפיל: גדול ומגושם.
- הברבור: מוזיקה עדינה של ברבור השוחה.
- המאובנים: קולות נקישה שמזכירים עצמות.
חלקים מהיצירה הופיעו בסרט האנימציה "פנטסיה 2000" של דיסני. דיסני גם השתמשה ב"האקווריום" בנסיעה בפארקי שעשועים. היו גם עיבודים מודרניים ומחוות שונות ליצירה.
בישראל ביצעו את היצירה כמה אמנים, כולל אסתר סופר וקובי מידן. הוצג לה גם עיבוד לבלט. ב-2024 שודר עיבוד חגיגי בכאן חינוכית עם התזמורת הפילהרמונית.
תגובות גולשים