קשת היא מבנה גישור או קירוי בצורת חצי־מעגל או צורה קרובה לכך. היא יכולה לשאת משקל רב יותר מאשר קורה אופקית בגלל אופן חלוקת הכוחות שלה.
עד הופעת הקשת הארכיטקטונית קירו מבנים בקורות עץ או בקשתות זיזים מלבנים. קורות הגבילו את רוחב הפתח ואת העומס. קשתות זיזים אפשרו פתחים רחבים יותר, אך עדיין לא הגיעו ליכולות של הקשת הארכיטקטונית ששוכללה על ידי הרומאים.
הקשת הבסיסית בנויה מלבנים בצורת טרפז שמונחות זו על זו. הלבנה העליונה נקראת "אבן ראשה"; היא סוגרת את הקשת ומפזרת את המשקל כך שהלבנים נשארות יציבות. בתוך הקשת פועלים בעיקר כוחות לחיצה, כלומר הכוח דוחס את האבנים ולא כופף אותן.
חיסרון של הקשת הוא כוחות הפישוק בבסיס, דחיפה החוצה של יסודות הקשת. להתמודדות עם זה נוקבים מספר פתרונות: להעמיק או לעבות את בסיס הקשת; לבנות קשתות רצופות התומכות אחת בשנייה; להעמיס משקל נוסף על צדיהן; או לחבר מוט מתיחה מפלדה בבסיס.
ניתן למצוא טכנולוגיות דומות כבר בעמק האינדוס לפני האלף השלישי לפנה"ס, אבל הרומאים פיתחו ושכללו את השימוש בהן והשפיעו על האדריכלות של התקופה והלאה.
קיימים סוגים רבים של קשתות: קשת חצי־עגולה, קשת מקוטעת, קשת משופעת, קשת מחודדת (המאפיינת חלק מהאדריכלות האסלאמית והגותית), קשת פרסה, קשת פרבולית ועוד. הקשת המחודדת הקטינה את העומסים ועל ידי כך אפשרה בנייה גבוהה ואוורירית יותר, כגון קתדרלות עם חלונות גדולים.
הקשת אשר משתמשת הכי טוב בחומר היא קשת בצורת פונקציית הקוסינוס ההיפרבולי. הדרך הפשוטה למצוא את הצורה הזו היא להפוך את הקשת לתלייה של שרשרת ולהביט בה הפוכה. אנטוני גאודי השתמש בשיטה זו בעיצוב הסגרדה פמיליה ובקאזה מילה בברצלונה. דוגמה מודרנית נוספת היא "קשת השער" בסנט לואיס, שתוכננה על ידי אירו סארינן.
קיימות וריאציות רבות של קשתות, כל אחת עם צורה ותכונות שונות. בין המוכרות: חצי־עגולה, מחודדת, פרבולית, פרסה וקורבלית.
דוגמאות בולטות: הסגרדה פמיליה ובנייני גאודי, קשת השער במיזורי שמדגימה קשת פרבולית/היפרבולית, וקשתות באדריכלות אירופית כמו קשת האדמירליות בלונדון. גשרים מקשתות מדגימים את היציבות והכושר נשיאה של הצורה.
קשת היא צורה כמו חצי־מעגל שמחברת שני צדדים. היא מחזיקה משקל טוב יותר מקורה ישרה.
לפני הקשת בנו גגות בקורות עץ או בחיבור לבנים. זה הגביל את הגובה והרוחב. הרומאים פיתחו את הקשת והשתמשו בה הרבה.
את הקשת בונים מלבנים בצורת טרפז. הלבנה שבמרכז העליון נקראת "אבן ראשה". אבן ראשה עוצרת את כל הלבנים מלהישמט.
בקשת יש כוח שמדחס את האבנים פנימה. אבל בבסיס הקשת יש כוח שמנסה לדחוף החוצה. כדי למנוע זאת בונים בסיס עבה, או שורה של קשתות אחת אחרי השנייה, או שמוסיפים משקל או מקשים פלדה.
אדריכלים בנו סוגי קשת שונים. יש קשת מחודדת, קשת פרסה וקשת פרבולית. הקשת המחודדת אפשרה לבנות כנסיות גבוהות עם חלונות גדולים.
אנטוני גאודי השתמש בשיטה של תליית שרשרת כדי למצוא את הצורה הטובה לקשת. הוא עשה זאת בסגרדה פמיליה ובקאזה מילה. קשת השער בסנט לואיס היא דוגמה ידועה לקשת גדולה.
דוגמאות ידועות: חצי־עגולה, מחודדת, פרסה ופרבולית.
מקומות שמראים קשתות חשובות: הסגרדה פמיליה, קאזה מילה וקשת השער בסנט לואיס.
תגובות גולשים