קתדרלת אמיין

קתדרלת אמיין (Cathédrale Notre-Dame d'Amiens) נמצאת באמיין, במחוז סום בצפון צרפת, כ־100 ק"מ מצפון לפריז. היא מופת של הגותיקה בשיאה (High Gothic, סגנון גותי מתקדם של ימי הביניים) והשפיעה על קתדרלות כמו קלן. סדנאות הפיסול של אמיין פעלו גם בקתדרלות רבות אחרות. הקתדרלה הוכרה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו ב־1981.

בנייה נרחבת החלה אחרי שרפה שהחריבה את הקתדרלה הקודמת. הבישוף אווראר דה פואיי פתח את העבודה ב־1220. רובר דה לוזארש עמד בראש עד 1228. תומא דה קורמון ורנו דה קורמון המשיכו את הפרויקט, ועבודות הגימור נמשכו עד המאה ה־14. מבוך־הלבירינת נצבע על רצפת הקתדרלה ב־1288. מגדלי החזית המערבית הושלמו רק במאות ה־14, 15.

הקתדרלה בנויה בסגנון גותי בשל, עם תמיכות דואות (בּמשמעות: קשתות חיצוניות שמעבירות את המשקל החוצה) בשני מפלסים וצריחונים. החזית המערבית נבנתה בעיקר בין 1220 ל־1236 והיא מציגה אחדות אמנותית: שלושה פורטליים עמוקים, גלריית מלכי ישראל של כ־22 פסלים וחלון רוזטה גדול. השערים מפורסמים בפיסולם המפורט, הכולל דמויות קדושים וסצנות דתיות.

כאשר ניקו את החזית בלייזר בשנות ה־90 התגלה שהיא הייתה צבועה במקור. במקום לצבוע מחדש נעשה שחזור אור־קולי שמקרין על החזית את צבעי הפסלים כפי שהיו במאה ה־13. מופעים אור־קוליים אלה מתקיימים בערבי קיץ ובחגים.

הפנים של אמיין הוא הגדול ביותר בנפח של קתדרלה שלמה בצרפת, כ־200,000 מ"ר מעוקב. הקמרונות מגיעים לגובה 42.3 מטר, הגבוהים ביותר בצרפת. הפנים נתמך על ידי 126 עמודים, והמבנה מעניק תחושת אווריריות רבה הודות לעמודים דקים יחסית והרבה חלונות ויטראז' (זכוכית צבעונית). הקתדרלה מתחילה בשלושה אגפים ואז עוברת לחמישה אחרי החלק שבין הספינה לבית הרוחב, ומסתיימת באפסיס עם שבע קפלות.

החלל כולל רצפות עם דוגמאות רבות ולביברינט מתקופת הביניים. מדידות היסטוריות הציעו כי מידות מסוימות התבססו על יחידות מהתנ"ך והברית החדשה, אך אלה הן השערות מחקריות.

התמיכות הדואות המקוריות הוצבו בגובה שאינו מתאים, ולכן במאות שאחרי נוספו תמיכות מוצקות יותר. בעמודים ובקירות הופיעו סדקים בשל דחיית העמודים החוצה. כדי לחזק את המבנה הותקנה שרשרת ברזל בקומת הטריפוריום; היא הותקנה חמה כדי להתהדק כשהברזל התקרר. סריקות לייזר מודרניות גילו סדקים נוספים בחלקים מסוימים.

הקתדרלה שומרת פסלים בצבע מתקופת הרנסאנס (המאות ה־15, 16), כולל סדרות המתארות סצנות מקתדרלת בית המקדש ותיאורים מחיי קדושים. בימת הדרשה מעוטרת בסגנון הבארוק, עשויה שיש ועץ מצופה זהב, ונושאת דמויות של אמונה, תקווה וצדקה.

בקתדרלה שומרים לכאורה את ראשו של יוחנן המטביל. לפי המסורת, ואלון דה סרטון הביא את השריד מקונסטנטינופול ב־17 בדצמבר 1206, לאחר מסע הצלב הרביעי. לשמירת השריד נבנתה תיבה מפוארת; הרפליקה מהמאה ה־19 משמשת מוקד תפילה בספינה הצפונית.

הקתדרלה נחשבת ליצירת מופת של הגותיקה בגלל הפרופורציות, ההיררכיה האדריכלית והפתרונות הטכניים שהשפיעו על בנייה דתית בהמשך.

קתדרלת אמיין נמצאת בעיר אמיין בצפון צרפת. קתדרלה היא כנסייה גדולה. היא ידועה ביופיה ובגודלה.

הקתדרלה נבנתה אחרי שרפה בקתדרלה הקודמת. בנייתה החלה ב־1220. כמה אדריכלים עבדו עליה במאות ה־13 וה־14. על הרצפה מציירים מבוך (לבירינת) משנת 1288.

הקתדרלה בנויה בסגנון גותי. גותי זה סגנון עם קמרונות גבוהים וחלונות גדולים. החזית קדמית כוללת שלושה שערים גדולים, פסלים של מלכים וחלון עגול גדול שנקרא רוזטה. במקום יש גם מגדל גבוה מאוד.

כאשר ניקו את האבן בשנות ה־90 נמצא שהפסלים היו פעם צבועים. כיום מקרינים אור וצבע על החזית בערבים כדי להראות איך זה היה.

הפנים מאוד גדול. הגובה של הקמרונות הוא 42.3 מטר, מאוד גבוה. יש בקתדרלה הרבה עמודים וחלונות זכוכית צבעונית שנקראים ויטראז'. הקתדרלה מסתיימת בחלק מואר עם כמה קפלות (חדרים קטנים לתפילה).

בקתדרלה שמור לכאורה ראשו של יוחנן המטביל. לפי המסורת, שריד זה הגיע מקונסטנטינופול ב־1206. יש תיבה מיוחדת לשמור עליו.

בקתדרלה יש פסלים צבעוניים ישנים ופנינים אמנותיות אחרות. הבימה המרכזית מעוטרת ויש בה דמויות שמייצגות אמונה, תקווה וצדקה.

קתדרלת אמיין היא דוגמה מרשימה לאדריכלות ימי הביניים. היא מושכת מבקרים בגלל הגודל, הפסלים והאור־הצבע על החזית.