קתה קולוויץ

קֵתֵה (שמידט) קוֹלְוִיץ (8 ביולי 1867, 22 באפריל 1945) הייתה אמנית גרמנייה־יהודית? אמנית הדפסים, ציירת ופסלת. יצירתה מבטאת בעוצמה את סבלם של פועלים ונשים בתקופות של עוני ומלחמה. היא נטתה לסוציאליזם והביעה עמדות פציפיסטיות (אנטי־מלחמה).


נולדה בקניגסברג ולמדה אמנות מגיל 14. ב־1891 נישאה לרופא קרל קולוויץ. הזוג התגורר בשכונת פועלים בברלין. נולדו להם שני ילדים: הנס (1892) ופטר (1896).


בראשית דרכה התקשתה להציג בעיניים של פטרוני אמנות, אך הוכרה לאחר הצגת מחזור ציורים ב־1898, "מרד האורגים". בין 1898 ל־1903 לימדה בבית ספר לנשות אמנות בברלין. ב־1904 ביקרה בפריז ולמדה פיסול; ב־1907 זכתה במלגת שהות בפירנצה.


מוות בנה פטר בקרבות מלחמת העולם הראשונה ב־1914 השפיע עליה עמוקות. במשך שנים עיצבה מצבה לזכרו, "ההורים האבלים". ב־1915 השתתפה בכנס נשים לשלום והכינה ליתוגרפיות (ליתוגרפיה היא שיטת הדפסה על אבן) של אם וילד במצוקה. ב־1919 הייתה האישה הראשונה שנבחרה לאקדמיה הפרוסית לאמנות. ב־1929 קיבלה את עיטור פור לה מריט לאמנויות.


ב־1933 הושמעה עליה ביקורת בגלל תמיכתה בסוציאליזם ובשלום. נאלצה לעזוב את האקדמיה, ולא הורשתה להציג מ־1936. היא נחקרה על ידי הגסטאפו ועבודותיה סווגו כ"מנוונות" בעיני המשטר. במהלך מלחמת העולם השנייה איבדה את בעלה ב־1940, את נכדה ב־1942, ואת חלק מעבודותיה בהפצצה ב־1943. פונתה מברלין ולמדה בדרזדן, שם נפטרה ב־1945.



יצירותיה הן כתב־אישום כנגד העוולות החברתיות. היא הציגה את רעבם של ילדים, כאבן הפסל של אם שמחזיקה ילד מת, ואת כאב האמהות והשכבות הנמוכות. יש מעט תקווה בעבודותיה; גם רגעי הרוך עטופים בעצב. מוות בנה חיזק את עמדתה האנטי־מלחמתית.


סגנונה דרמטי, רגשי ואישי. היא הושפעה מאמנים כמו אדוורד מונק ומהתנועה האוונגרדית. עבודותיה השפיעו על אמני הדפס האקספרסיוניסטים.


הייתה אמנית הדפסים במובהק. (אמנית הדפסים = יוצרת תמונות מודפסות על נייר באמצעות לוחות או לוחות אבן.) בתחילה התמחתה בתצריב (תצריב = שיטת חריטה על לוח ליצירת הדפס). היא השתמשה גם בתחריטי עץ (הדפס עץ), בליתוגרפיה (הדפס אבן) ובטכניקה בשם סגראפיטו לציור קיר. פסליה נעשו באבן ובברונזה; היא הכינה דגמים בגבס.


בולטות בין יצירותיה: מחזור "מרד האורגים", האנדרטה "ההורים האבלים" לזכר בנה, כרזות לעזרה בינלאומית ועבודות רבות המתעדות סבל חברתי.

קתה קולוויץ נולדה ב־1867 ונפטרה ב־1945. היא הייתה אמנית גרמנייה.


למדה ציור מגיל 14. ב־1891 התחתנה וגרה בשכונת פועלים. היו לה שני ילדים: הנס ופטר.


היא התקשתה בתחילה להציג את עבודותיה. ב־1898 התפרסמה עם סדרת ציורים על הפועלים, "מרד האורגים".


בנה פטר נהרג במלחמה ב־1914. זה עצבן אותה וגרם לה להכין אנדרטה לזכרו. היא תמכה בשלום ועשתה עבודות על ילדים ואמהות שסובלות.


ב־1933 החלה בעיה. הנאצים לא רצו שתציג יותר. בעלה מת ב־1940. ב־1942 נהרג נכדה. ביתה ניזוק בהפצצה ב־1943. ב־1945 היא מתה בדרזדן.


היא אהבה להראות ברגשות את הקשיים של אנשים עניים. הרבה בעבודותיה יש עצב, חום ואהבה כלפי נשים וילדים.


הייתה אמנית הדפסים. אמנית הדפסים זה מי שמייצרת תמונות מודפסות על נייר. היא השתמשה בתצריב (שיטה של חריטה על לוח), בהדפסי עץ ובלִיתוֹגְרַפְיָה (שיטה של הדפסה על אבן). היא גם פיסל באבן ובברונזה.