ראש העין

רֹאשׁ הָעַיִן היא עיר במרכז ישראל, על גבול המישור והגבעות, מול הרי השומרון. שמה מקורו בערבית: "ראס אל-עין", ראש המעיינות, כי כאן יוצא נחל הירקון ממעיינותיו. העיר הוכרזה בשנת 1994 ומשתרעת על כ־16,000 דונם. נכון לאוגוסט 2024 אוכלוסייתה כ‑79,316 תושבים וקצב הגידול השנתי כ‑6%. ראש העיר הוא רז שגיא.

האזור היה מאוכלס מאז תקופות קדומות בגלל שפע המים. נמצאו באתר מערת קסם, חפירה מפלאוליתית ובה שרידי אדם וכלים. ליד הרחוב הגר"א התגלה כפר מתקופת הניאולית המאוחרת (כלקולית), וידועות שרידים מתרבות ואדי רבה. תוואי הדרך והמעיינות הקנו לאזור חשיבות אסטרטגית מאז ומקדם.

אפיק (תל אפק) היה יישוב כנעני שזוכה להזכרה בכתבים מצריים מלפני אלפי שנים. במקום נמצאו שרידים מצריים ומכתבים בכתב יתדות. אפק מוזכרת גם במקורות המקראיים והיתה אתר קרבות, בין היתר עם הפלישתים.

במאה ה‑5 נבנתה כנסייה ביזנטית באזור המעיינות. בימי הצלבנים נבנו מבצרים, כמו מיראבל, וחלקם נהרסו במאה ה‑12. מבנים מהממלוכית והעות'מאנית נשארו באתר, כולל חאן מיושן המכונה בינאר באשי.

בזמן המנדט הבריטי נסללה כאן מסילת רכבת (1917, 1918). הבריטים הקימו תחנת רכבת ובסיס צבאי גדול. התחנה שימשה להעברת פרי הדר למשלוחים ולקווי רכבת אזוריים. בחורף היו קשיים בדרכים הבוציות עד סלילת ענפים חדשים של מסילות והרכבת עד פתח‑תקווה ב‑1922.

בתקופת המאורעות והמאבק הערבי‑יהודי היו פיגועים ופגיעות בפסי הרכבת. באירועים של שנות ה‑40 נלכדו ונבזזו מחסנים צבאיים באזור. תחנת השאיבה הקרובה סיפקה מים לירושלים.

לאחר עזיבת הבריטים במאי 1948 התחוללו קרבות קשים בין כוחות שונים, והאזור השפיע על אספקת המים ודרכי התנועה. בקרבות נכבשו והוחזרו נקודות אסטרטגיות מספר פעמים.

לאחר מלחמת העצמאות הוקם כאן יישוב על בסיס מעברה, מחנה זמני לעולים. עולי תימן, אלפים שהועברו במבצע אווירי בסוף 1948, 1949, יושבו במקום. השנים הראשונות היו קשות מבחינה בריאותית וחברתית; פרשת "ילדי תימן" והמחסור בתקופת הצנע הותירו חותם כואב.
בשנות ה‑50 הפך היישוב למועצה מקומית, וב‑1994 הוכרזה עיר.

בעשור ה‑90 נבנו שכונות חדשות במזרח העיר שהביאו לתנועת אוכלוסייה מגוונת: עולים חדשים, זוגות צעירים ומשפרי דיור, וכן עמותות של חיילים ומשפחות. האוכלוסייה הוכפלה ושלשה בעשרות שנים. בשנים האחרונות נבנו פסגות אפק וניצבא, שהגדילו את העיר למעל 70 אלף תושבים.

העיר מחולקת גאוגרפית: המערבי, השכונות הישנות בגובה כ‑50 מ' המיושבות ברובן ביוצאי תימן; המזרחי, שכונות חדשות על גבעות שיפולי השומרון, עם בתים צמודי קרקע ואוכלוסייה חילונית ומעמד ביניים. תוכניות פיתוח אמורות להגדיל את האוכלוסייה עד לכ־100,000.

הנוף כולל מעיינות ירקון, נחל רבה, יער ראש העין ופארק אפק. המעיינות כיסו כ־250 דונם ונוהלו כמאגר מים. באזור יש צמחייה טבעית וצמחי שיקום שניטעו על ידי הקרן הקיימת.

היער הקהילתי משתרע על כ‑1,050 דונם, ניטע החל משנות ה‑70 ועצי האקליפטוס, אורן, ברוש וחרוב דומיננטיים בו.

העיר בנויה בעיקר על סלעי גיר ויש מחצבות מאז 1941. בעבר הן סיפקו פרנסה בתפיסה ידנית; כיום מפעילות מכונות ומפעלים לבלוקים ובטון פועלים בסביבה.

בסביבת העיר נמצאים מערת קסם, מבצר אנטיפטרוס, תל אפק, אתרי נחל הירקון ויער ראש העין, כולם פתוחים למחקרים ולסיורים ארכיאולוגיים וטבעיים.

פארק התעשייה אפק הוקם בשנות ה‑90 ומשמש בתי עסק גדולים. הקמתו לוותה במחלוקת עם כפר קאסם, אך הושגה פשרה.

ראש העין מקושרת היטב: כביש 5 עובר צפונית, כביש 6 מדרום‑מערב וכביש 444 מוביל דרומה. יש תחנת רכבת פעילה בצפון (ראש העין צפון), ומערכות אוטובוסים שמחברות את העיר לאזור גוש דן, השומרון וירושלים.

יש מוזיאון מורשת יהדות תימן, מרכז מוזיקה וקונסרבטוריון עירוני, פסטיבל מוזיקה ואוכל בעמק העיר וברחבי פארק לב העיר. בעיר פעילים מועדונים של כדורסל וכדורגל חופים, ומתקיים מרוץ עירוני בשמו של שי דנור.

בשנת תשפ"ג נחנך היכל התרבות ע"ש קימרלינג, עם אולם בן כ‑600 מושבים.

השם נגזר מהשם הערבי "ראס אל‑עין", ראש המעיינות, בהתייחסות למעיינות הירקון והמבצר העתיק.

סמל העיר מציג מזרקה; היא מסמלת אנרגיה, תנועה והזדמנויות. קווי המזרקה מזכירים ציפורים ועולים בקשר לציטוט המקראי "ואשא אתכם על כנפי נשרים".

רֹאשׁ הָעַיִן היא עיר במרכז ישראל ליד הרי השומרון. שמה אומר "ראש המעיינות", המקום שבו יוצא נחל הירקון ממעיינותיו. העיר הוכרזה בשנת 1994. יש בה היום הרבה תושבים וצמיחה מהירה.

האזור היה מיושב עוד מזמן מאוד כי יש בו הרבה מים. נמצאו מערות עתיקות עם כלים ושרידים של אנשים קדומים.

תל אפק היה עיר גדולה לפני אלפי שנים. שם היו קרבות ומבצרים. גם במקרא כתבו על אפק.

הבריטים בנו כאן מסילת רכבת ובסיס צבאי. התחנה שלחה פירות ורכבות לאיזורים אחרים.

לאחר 1948 הגיעו לכאן עולים מתימן. הם חיו תחילה במחנה זמני שנקרא מעברה (מחנה זמני לעולים). מאמצע שנות ה‑50 הוקם יישוב קבע וב‑1994 הפכה העיר רשמית.

יש כאן מעיינות, נחל רבה ויער קטן שנקרא יער ראש העין. היער ניטע על ידי הקרן הקיימת וכולל עצים כמו אורן וחרוב.

יש מחצבות שמוציאות אבן גיר, ומפעלים לבלוקים ובטון. בצפון העיר נמצא פארק תעשייה עם חברות גדולות.

כביש 5 עובר צפונית לעיר וכביש 6 קרוב ממערב. יש תחנת רכבת פעילה בצפון העיר. גם אוטובוסים מגיעים לערים קרובות.

יש מוזיאון שמספר על חיי יהודי תימן, בתי ספר למוזיקה ופסטיבלים של מוזיקה ואוכל. בעיר יש גם קבוצות כדורסל וכדורגל חופים.

סמל העיר מציג מזרקה. המזרקה מדברת על הזדמנויות ותנועה, והיא מזכירה גם ציפורים על כנפיים.