ברטראנד ארתור ויליאם ראסל (1872, 1970) היה פילוסוף, לוגיקן וסופר בריטי. הוא השפיע מאוד על הפילוסופיה של הלשון (החקר איך שפה עובדת) ותורת ההכרה (איך אנו יודעים דברים). כן תרם להתפתחות המתמטיקה והלוגיקה. הפרדוקס הקרוי על שמו הוביל לשינויים בתורת הקבוצות. ספרו התזמורתי "תולדות הפילוסופיה המערבית" (1945) הפך לרב־מכר, וב-1950 קיבל פרס נובל לספרות.
ראסל נולד במחוז מונמות'שייר באנגליה למשפחה אצילית. הוא נשאר יתום בילדותו וגדל אצל סבו וסבתו. כבר בילדות אהב מתמטיקה ושירה. בגיל 18 החל ללמוד מתמטיקה בטריניטי קולג' בקיימברידג'. שם הכיר את אלפרד נורת' וייטהד, עמו כתב את "פרינקיפיה מתמטיקה" (1910), ניסיון לבסס את המתמטיקה על לוגיקה.
בזמן מלחמת העולם הראשונה פעל בתנועת הפציפיזם, התנגד למלחמה ונכלא ולאחר מכן פוטר מהמשרה באוניברסיטה. לאחר מלחמת העולם השנייה שינה חלקית את עמדותיו: טען שיש מצבים קיצוניים שבהם מלחמה היא רעה קטנה יותר. לאורך חייו התנגד לנשק גרעיני ופעל לפירוקו.
ראסל חי ופרסם רבות אחרי מלחמת העולם השנייה. הוא לימד גם בארצות הברית, כתב מאמרים והופיע בטלוויזיה. בשנת 1950 זכה בפרס נובל על כתביו הדגישו אידיאלים הומניטריים וחופש מחשבה. הוא נפטר ב-1970 בוויילס, וכפי שביקש, לא נערך לו טקס דתי; גופתו נשרפה.
ראסל נחשב לאחד ממייסדי הפילוסופיה האנליטית, שדוגלת בניתוח לשוני ולוגי של בעיות פילוסופיות. הוא טען שרבים מהסבכים הפילוסופיים נובעים מהעמימות של השפה.
בין הישגיו בולטים גילוי "פרדוקס של ראסל" (חידה בקבוצות) ושיתוף הפעולה עם וייטהד ליצירת מערכת לוגית למתמטיקה. ניסיונו לבסס את כל המתמטיקה על לוגיקה השפיע עמוקות, גם מול תגליות כמו משפטי אי־השלמות של גדל.
במאמרו "על ההוראה" (1905) הציע ראסל ניתוח של ביטויים לשוניים. הוא הראה כיצד ניתוח מדוקדק מאפשר לפתור בעיות על שמות ותיאורים, כמו "המלך של צרפת".
טענתו הייתה שיש לפרק מושגים מורכבים למרכיבים פשוטים. בתורת הידיעה שלו בלטה ההבחנה בין ידיעה מתוך היכרות ישירה (היכרות עם עצם או חוויה) לידיעה מתוך תיאור.
ראסל טען שהאתיקה אינה חלק ישיר מהפילוסופיה הבסיסית שלו, אך הביע דעות ציבוריות רבות. היה פציפיסט בצעירותו, אך לאחר מלחמת העולם השנייה מיתן את עמדותיו. התנגד לנשק גרעיני, פעל נגד מלחמת וייטנאם והקים את ועדת ראסל לחקירת פשעים במלחמה. בתחילת דרכו התעניין בקומוניזם, אך ביקור בברית המועצות ב-1920 אכזב אותו.
ראסל התנגד לדתות מסורתיות וניסה להבהיר את עמדתו באמצעות משל "קנקן התה של ראסל" (דימוי להראות שאין מקום לטענות שאי אפשר להוכיח). בתחום המין הוא היה ליברלי עבור תקופתו, תמך בחינוך מיני ובחופשיות ביחסים.
נישא מספר פעמים. עם אשתו השנייה דורה הקים בית ספר ניסויי והיו להם ילדים. בנו קונרד הפך להיסטוריון.
כתב ספרים ומאמרים רבים, ביניהם "פרינקיפיה מתמטיקה", "על ההוראה" ו"תולדות הפילוסופיה המערבית".
ברטראנד ראסל (1872, 1970) היה פילוסוף וסופר אנגלי. פילוסוף = אדם שחוקר שאלות גדולות. הוא גם היה לוגיקן, כלומר חוקר כללים של חשיבה נכונה.
ראסל נולד באנגליה. היה יתום בילדותו. אהב מתמטיקה מאוד. למד בקיימברידג'.
הוא מחה נגד מלחמות. לכן הוא נכלא כמה פעמים. גם פעל נגד נשק גרעיני. נשק גרעיני = נשק מאוד מסוכן.
גילה את "פרדוקס של ראסל", חידה על קבוצות (קבוצות = קבוצות של דברים). יחד עם חבר כתב ספר גדול על המתמטיקה. כתב גם ספר פופולרי בשם "תולדות הפילוסופיה המערבית".
היה ספקן לגבי דת. אהב חופש במערכות יחסים והשקפות חופשיות על נישואים.
זכה בפרס נובל לספרות ב-1950. מת ב-1970 בוויילס. ארכיונו שמור באוניברסיטה בקנדה.
תגובות גולשים