ראש ישיבה

ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; קיצור: ר"מ) הוא הרב שמנהיג ישיבה.

התפקיד קיים מאז תקופת התנאים והאמוראים, חכמים שניהלו את הלימוד בתקופות קדומות. המונח "ראש ישיבה" מופיע בתלמוד רק פעם אחת. השימוש הרגיל בתואר התגבר בתקופת הגאונים, אז המילה "ישיבה" קיבלה את המשמעות הנוכחית. בגאונים קראו גם "גאון יעקב" לכמה ראשי ישיבות.

בדרך כלל מצופה מראש הישיבה להיות סמכות תורנית ולדעת הרבה בתלמוד. הוא מעביר לעיתים את השיעור המתקדם והקשה בישיבה, שנועד לבחירי התלמידים. ראש הישיבה קובע את האווירה הרוחנית והאידאולוגית בישיבה ולעיתים עוסק גם בניהול אדמיניסטרטיבי.

מעמדו וסמכויותיו השתנו במשך הדורות. לעיתים תפקידו חופף לזה של רב הקהילה, ולעיתים הוא נבדל מדמות פוסק ההלכה, מי שמחליט הלכות מעשיות. בדורות האחרונים בעולם הישיבות הליטאיות חידדה ההפרדה בין הלימוד התיאורטי לפסיקה המעשית. בציבור החרדי יש לרוב הפרדה בין ראשי ישיבה מובהקים לבין רבנים שידועים יותר כפוסקי הלכה. אצל חסידים ראש הישיבה הוא בדרך כלל הדמות השנייה בחשיבותה אחרי האדמו"ר.

ברוב המקרים מינו את ראש הישיבה לתפקיד לכל החיים. המינוי נעשה על ידי הקהילה, על ידי התלמידים, או על ידי ראש הישיבה הקודם. בישיבות חדשות המייסד לרוב משמש כראש הישיבה הראשון. הירושה בתפקיד השתנתה במקומות שונים: לפעמים התפקיד עובר מן האב לבנו, ולפעמים לחתנו. סכסוכי ירושה לא נדירים והם עשויים להוביל לפיצול הישיבה, כפי שאירע למשל בישיבת פוניבז'.

תלמידים נוהגים לכבד מאוד את ראש הישיבה: לקום בכניסתו ולפנות אליו בלשון שליש. בשימוש ראשי הישיבה בעניינים מעשיים יש משמעות חינוכית: מגע כזה נחשב זכות לתלמידים מצטיינים.

בחלק מהישיבות קיימים תארים נוספים. ישיבה יוניברסיטי, למשל, מחלקת את התואר "ראש ישיבה ב'", שמשמעותו ר"מ חשוב. יש ישיבות שבהן קיימת גם דרגה שנייה בשם "מראשי הישיבה", שמיועדת לעיתים לראשי ישיבה צעירים.

ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; קיצור: ר"מ) הוא הרב שמוביל את הישיבה. ישיבה היא בית ספר ללימוד תורני.

התפקיד קיים כבר מזמן, מאז שיש חכמים שלמדו תורה לפני מאות שנים. המונח הפך לשימושי בתקופת הגאונים. ראש הישיבה יודע הרבה בתלמוד. הוא נותן לעיתים את השיעור הקשה ביותר לתלמידים הטובים. הוא גם קובע את האווירה הרוחנית ולעתים אומר איך לנהל את הישיבה.

לפעמים ראש הישיבה גם משמש כרב הקהילה. לפעמים הוא נפרד מפוסק הלכה, זה מי שמחליט מה מותר ומה אסור במעשה. אצל חסידים ראש הישיבה נמצא במקום השני אחרי האדמו"ר.

ברוב המקרים בוחרים אותו לכל החיים. את המינוי עושים הקהילה, התלמידים, או ראש הישיבה הקודם. מייסד הישיבה לעתים קרובות נעשה הראשון בתפקיד. לפעמים התפקיד עובר לבן או לחתן. מחלוקות על הירושה יכולות לפלג את הישיבה, כמו שהת happened בישיבת פוניבז'.

תלמידים מראים כבוד רב לראש הישיבה. הם קמים כשיורד לחדר ופונים אליו בלשון שליש. בחלק מהישיבות יש תארים אחרים, כמו "ראש ישיבה ב'" או "מראשי הישיבה", לתפקידים חשובים אחרים.