רב הונא קמא

רב הונא, הנקרא גם רב הונא קמא (קמא = הראשון), היה ראש הגולה בבבל בתקופת רבי יהודה הנשיא, בדור החמישי לתנאים. הוא מיוחס למשפחת המלוכה של דוד המלך.

התואר "ראש הגולה" הצביע על ראש ההנהגה המדינית והדתית של היהודים בבבל. המשרה הוחזקת בידי משפחה שיוחסה לשושלת דוד. ראש הגולה נחשב למקביל לנשיא הסנהדרין בארץ ישראל ולעיתים מיוצג בתלמוד כמפעל הכינוי "נשיא".

בזמן זה רבי יהודה הנשיא היה נשיא הסנהדרין בארץ, ושני המנהיגים פעלו במקביל. בתלמוד מובא דיון על האם רב יהודה ייחשב חייב בקרבן הנשיא, קרבן מיוחד המוזכר בתורה לגבי נשיא שעבר עבירה. רבי חייא השיב שהמעמד של ראש הגולה בבבל שווה לזה של רבי, ולכן החיוב לא חל אלא על נשיא בעל סמכות עליונה ובלעדית. נוסח איגרת רב שרירא גאון מוסיף שה"צרה" הזו היא רב הונא.
עוד מסופר בירושלמי שרבי היה מוכן לישב את רב הונא מעליו, מפני שרב הונא מיוחס לשבט יהודה וצאצא ישיר של דוד מצד זכרים, בעוד רבי מיוחס מבחינת הנשים.
פעם אחת חשב רבי שרב הונא נפטר, וכעס; רבי חייא נמנע לבוא לפניו למשך שלושים יום.

במשנה ובתלמוד מופיע שם קצר "רב הונא", והוא גם שם של אמורא מפורסם בדור מאוחר יותר. בגלל הבלבול כינו אותו הראשונים "רב הונא קמא" (הראשון). במספר מקומות נוצרו קשיים בזיהוי, למשל במשפט "בעא מיניה שמואל מרב הונא", נשאל שמואל מרב הונא, שאותו פירשו בעלי התוספות כשני חכמים נבדלים בשם זה.

רב הונא נפטר בחייו של רבי יהודה הנשיא. בירושלמי נאמר שארונו הובא לקבורה בארץ ישראל. לפי רב חיים ויטאל הוא נקבר בטבריה. לאחריו עלה לכס ראש הגולה מר עוקבא.

רב הונא, שנקרא גם רב הונא קמא, היה ראש הקהילה היהודית בבבל. הוא חי בזמנו של רבי יהודה הנשיא. הוא נקשר למשפחת דוד המלך.

"ראש הגולה" הוא המנהיג של היהודים במקום הגלות. תפקידו היה להנהיג את הקהילה ולייצג אותה.

הרבי בארץ (רבי יהודה) ורב הונא בבבל נחשבו לצמרת. היו ביניהם סיפורים בתלמוד שמראים כבוד ולעתים חילוקי דרכים. פעם רבי חשב שרב הונא מת, וכעס; חברו רבי חייא לא בא אליו במשך שלושים יום.

יש בלבול בין רב הונא הזה לבין חכם אחר ששמו דומה. לכן קוראים לו "קמא" כדי להבדיל.

רב הונא מת בעוד רבי היה בחיים. לפי המסורת, ארונו הובא לקבורה בארץ ישראל. נאמר שהוא נקבר בטבריה. אחרי מותו נשא את התפקיד מר עוקבא.