רבי אלעזר בן עזריה

רבי אלעזר בן עזריה (ראב"ע) היה תנא (חכם מתקופת המשנה) מן הדור השלישי. היה כהן, דור עשירי לעזרא הסופר, ונחשב לאדם עשיר. הוא היה בר פלוגתא של רבי עקיבא.

חכמי יבנה בחרו בו להחליף את רבן גמליאל דיבנה כנשיא הסנהדרין (ראש בית הדין הגדול). לפי התלמוד הבבלי היה אז כשמונה עשרה; על פי הירושלמי הוא היה בן שש עשרה. כשהוצע לו התפקיד, אשתו אמרה שאין לו שערות לבנות כדבר הרגיל בדורשים; לפי הסיפור נוצרו לו באותו יום שורות של שיבה.
תחת הנהגתו פתחו את שערי בית המדרש לכל תלמיד. באותו יום נוספו ספסלים רבים, בתלמוד הבבלי מוזכרות 400 או 700 ספסלים, ובירושלמי 80 או 300, ואף נשנתה כל מסכת עדיות. מאוחר יותר התפייסו החכמים עם רבן גמליאל, והוא חזר לתפקיד; רבי אלעזר המשיך בתפקיד במשמרות יחד עמו (סבבי נשיאות של שבוע אחד).

היה נוהג לפסוק לפי פשט הכתוב, ועל כך נאמר עליו "דיברה תורה כלשון בני אדם", כלומר, לפרש את התורה בלשון ברורה ופשוטה. הוא הביא עקרונות שמדגישים את ערך חיי האדם, כגון שעצם הצלת נפש גוברת על איסורים אחרים של שבת (פיקוח נפש = הצלת חיים שדוחה איסורים).
היו לו שלוש הלכות מקלות שנחלקו עם החכמים: שתין מהן נדחו בפסק ההלכה, ויחידה התקבלה.

מסופר באופן אגדי שמעשר הבהמות שלו הניב אלפי עגלים בשנה (נזכרו מספרים כמו 12, 13 אלף). יש שהעריכו שזה גוזמא או מספר טיפולי. בסוף ימיו גר כנראה בציפורי שבגליל. מקום קבורתו זוהה בימי הביניים ליד המושב עלמה, לצד אביו ושל תנאים אחרים.

רבי אלעזר בן עזריה היה חכם מתקופת המשנה. (תנא = חכם מימי כתיבת המשנה.) הוא היה כהן ועשיר.

החכמים ביבנה מינו אותו לנשיא בית הדין הגדול. (נשיא = מנהיג בית הדין.) לפי סיפור בתלמוד הוא היה כבן 16, 18. כשהציעו לו, נולדו לו פתאום שערות לבנות בראש. הוא פתח את בית המדרש לכל תלמיד.
באותו יום הוסיפו ספסלים רבים, ורבים למדו.
אחר כך החכמים חזרו לרבן גמליאל, ורבי אלעזר המשיך לכהן לצידו בתורות משותפות.

הוא אהב לפרש את התורה בשפה פשוטה. אמרו עליו "דיברה תורה כלשון בני אדם". הוא חשב שחשוב להגן על החיים, ולכן פיקוח נפש (הצלת חיים) דוחה את השבת.

מסופר שהיה לו עושר גדול בבעלי חיים, ומניתן לו מספר גדול של עגלים בשנה. בסוף חייו גר כנראה בציפורי. במקום ליד עלמה זיהו את קברו.