רבי אלעזר בן ערך היה תנא, חכם שחי בתקופת כתיבת המשנה, במאה ה-1. הוא נמנה על חמשת תלמידיו הבולטים של רבן יוחנן בן זכאי. גר בירושלים, ובתקופת חורבן בית שני עבר לאמאוס. על חייו המאוחרים שרויות מסורות ואגדות שונות.
רבן יוחנן שיבח אותו וקירב אותו אל סודות מסוימים. מסופר שהיה מיומן ב"מעשה מרכבה", מונח למעין לימוד מיסטי או חזיון רוחני, והוא אחד משני תלמידים שנחשפו אליו.
בתלמוד מובאת דעה שמשמו התלמודי "רבי נהוראי" עשוי להתייחס אליו. השם מצביע על מי שמאיר את עיני הלומדים בתורה.
למרות הערכה רבה, דבריו נדירים במשנה. חוקרים משערים שאולי נפטר צעיר. המסורת מספרת שבאמאוס שכח חלק מתורתו, אך לאחר תפילות חזר אליו הידע. בעקבות זאת לא נודע שמו ברבים כפי שמוצע על־ידי רבו.
הוא מוזכר במשנה בפרק ב' של מסכת אבות, שם מופיעות הוראות מוסר ודרך ארץ בשמו.
בברייתות ובהלכות שמובאות בתלמוד מופיעות גם כמה הלכות בשמו, למשל בקשר לנטילת ידיים ולנושאים הלכתיים נוספים.
מובאות דרשות שלו באגדה, והן מופיעות ביילקוט שמעוני ובמדרשים אחרים.
בספר הזוהר, ספר קבלי המתאר רעיונות מיסטיים, מופיע רבי אלעזר כאיש קדוש, בקי בסודות ומבכה על גלות וטומאה. הזוהר מתאר אותו כבעל ייסורים על מצב העולם ולומד ענייני סוד, כמו פרשנויות לקריאת שמע.
מקום קבורתו אינו ברור. מסורות שונות מצביעות על דלתון, עלמא, צפת או חלקה בתנאים בטבריה. נוסעים מימי הביניים גם זיהו בית כנסת בדמשק על שמו.
נוסעים מהמאה ה-13 תיארו בבית דמשק בית כנסת הנזכר כקשור לשמו.
רבי אלעזר בן ערך היה חכם חשוב לפני יותר אלפיים שנה. "תנא" אומרת חכם מימי כתיבת המשנה.
הוא היה תלמיד של רבן יוחנן בן זכאי. גר בירושלים. אחרי חורבן בית המקדש עבר לעיר בשם אמאוס.
יש מסורת שאומרים שקראו לו גם "נהוראי". זה אומר מי שמאיר את עיני הלומדים.
לא נכתבו ממנו הרבה משניות. ייתכן שנפטר צעיר. מסופר שפעם שכח חלק מתורתו, אבל חכמים התפללו והוא חזר ללמוד.
הוא מופיע בפרק ב' של מסכת אבות. שם יש לו אמרות מוסר.
גם בברייתות ובמדרשים מופיעות כמה הלכות ודרשות בשמו.
בספר הזוהר, ספר סודי לרוחניות, הוא מתואר כחכם קדוש. שם אומרים שהוא בוכה על הגלות, היות העם רחוק מארצו.
אין ודאות היכן קבור. אנשים ציינו מקומות שונים: דלתון, עלמא, צפת וטבריה. נוסעים עתיקים גם ראו מקום בדמשק שקשור אליו.
תגובות גולשים