רבי יוסי

רבי יוסי בן חלפתא היה אחד מתנאי הדור הרביעי. תנאים = חכמי המשנה. הוא התגורר בציפורי שבגליל. היה מתלמידיו הבולטים של רבי עקיבא. חבריו הקרובים היו רבי יהודה ורבי שמעון, והוא היה מורה לרבי יהודה הנשיא.

נולד לציפורי למשפחה חכמה, ושמו מיוחס לשושלת עתיקה. למד אצל רבנים רבים, בין היתר אצל רבי עקיבא ורבי יהושע. פרנסתו הייתה מעיבוד עורות. בתשומת לב עירו תיקן תקנות הלכתיות בציפורי.

כחלק ממסורת שמקורה במקורות שונים, מקום קבורתו צויין בכפר חנניה.

בימי שלטון רומי, כשהייתה איסור על הסמיכה (סמיכה = הטקס שבאשר אוסרים להעניק אישור לרב), רבי יוסי נסמך בידי רבי יהודה בן בבא. מעשה ההסמכה נסתיים כשהרומאים גילו את המתאספים. רבי יהודה בן בבא נהרג אז, והנסמכים ברחו.

התלמוד מזכיר שברח רבי יוסי לפרובינקיה בשם אסיא (עסיא) באסיה הקטנה. לא ברור מדוע ברח; יש שתי השערות עיקריות: שאולץ למלא תפקיד ציבורי אצל הרומאים, או שהגלות נבעה מחורבן ציפורי והגזירות הרומיות. אחר כך חזר לארץ והשתתף בכינוסים חשובים לעיבור השנה.

התלמוד מציין מצב שבו נקנס רבי יוסי בגלות לציפורי בגלל שתיקתו מול מחאה ושבח על מעשי הרומאים. יש וריאציות בנוסח שמשאירות מקום לפרשנויות שונות.

לרבי יוסי היו חמישה בנים, שנקראו על ידו "חמישה ארזים". הם נולדו לאשת אחיו במסגרת ייבום (ייבום = נישואין עם אשת אח שנפטר). בנו הבולט הוא רבי ישמעאל ברבי יוסי, שהמשיך דרכו והיה דמות חשובה בפני רבי יהודה הנשיא. התלמוד מזכיר גם בן שנפטר בציפורי.

רבי יוסי נמנע ממחלוקות והעדיף הליכות סולידיות. לעתים נטה לגישה ממוצעת בין דעות מנוגדות. הוא מזוהה עם הגישה שהרבה להמעיט מוחלטות במחלוקות. בזכות הישיבות שלו ובגלל פסקיו הוא מוזכר רבות במשנה ובתוספתא.

גם באגדה מוזכרים דבריו. נדפסו בוויכוחים עם אשת מעמד רומי על אמונה ומצוות. יחד עם זאת, מובאים גם סיפוריו עם אליהו הנביא, שנחשב לבעל מעורבות רוחנית עמו.

בין תלמידיו היו בנים שלו, רבי יהודה הנשיא ועוד חכמי דור החמישי. תלמידו איסי בן יהודה ציין את דעתו של רבי יוסי במונח המפורסם "נימוקו עמו".

הביטוי "נימוקו עמו" תיאר את ההליכה הישרה והעניינית של רבי יוסי בפסיקה. לאחר פטירתו אמרו שחכמה פסקה עם מותו.

רבי יוסי בן חלפתא היה חכם גדול שחי בציפורי. ציפורי היא עיר בגליל. הוא היה תלמיד של רבי עקיבא. תלמידים אחר כך קראו לו רב חשוב.

למד אצל רבנים רבים. עבד בעורות כמקצוע. עשה תקנות בעירו לעזור לאנשים.

בזמנו אסרו הרומאים על מתן תעודות לרבנים. סמיכה = אישור רשמי להיות רב. רבי יהודה בן בבא העניק לו סמיכה בסתר. הרומאים גילו את המעשה, והרבו נהרג.

הוא ברח לאזור שנקרא אסיא, מחוץ לארץ. לא יודעים בוודאות למה. אולי אילצו אותו לעבוד שם, או שאז נהרסה העיר.

פעם נשתק בפני דיבור על הרומאים, וזה גרם לו להיגרר לגלות בציפורי. יש גרסאות שונות לסיפור.

לרבי יוסי היו חמישה בנים. הם נקראו "חמישה ארזים". אחד מהם, רבי ישמעאל, המשיך ללמוד וללמד תורה אחרי אביו.

רבי יוסי לא אהב מחלוקות. הוא חיפש פתרונות בינוניים והגיוניים. הכתבים מזכירים אותו הרבה.

יש גם סיפורים עם מישהו שנקרא אליהו הנביא שבא אליו. היו לו גם דיונים עם אנשים אחרים על אמונה ומצוות.

בין תלמידיו היו חכמים חשובים, ובהם רבי יהודה הנשיא.

הביטוי אומר שההוכחות שלו היו ישרות וברורות. אחרי מותו אמרו שחכמה פסקה מעט.